הכאה על החזה

שלום ליעקב יעקב , הנני .

אכן בהלכות הטור והשו'ע נזכרה נפילת אפיים אך לא כן לגבי תחנון .

מרן הבן איש חי - הלכות שנה ראשונה - בפרשת כי תשא

כתב על פי שער הכוונות את מנהג ההכאה וזו לשונו :

" יכה בעת הודוי ביד ימין כפוף כאגרוף על הלב שהוא עומד בצד שמאל הכאות בנחת.
ועל כל תיבה מן הודוי הכאה וכנזכר בשער הכונות וכבר ידוע דמקום הלב הוא תחת הדד בארבע או חמש אצבעות נמשך לצד פנים, וכל אדם יהיה נזהר להכות שם על הלב ולא כאותם המכים למעלה מן הדד או על הדד עצמו דאין זה מקום הלב והטעם דמכה על הלב לפי הפשט להורות דהלב גרם לו כל אלו העונות,.
אך באמת אין עיקר הטעם אלא יש לזה טעם נסתר כפי הסוד כמפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שעושה האדם בהכאה זו על הלב תיקון גדול:".

הרי מפורש שיש להכות בנחת כדי שיהא מזכרת עוון וכפרת פשע אמן .

לכן אין להיות מן המתמיהים
אולם מי שההכאה החזקה ממריצה אותו לתשובה
יעשה כטוב בעיניו לעצמו .
ודברי חכמים והכאתם אף היא בנחת והצלחה .