היחס למדינה וקודש וחול

א.
אכילה, שתיה וכדומה הן דברי הרשות, היכולים להיות קודש או חול, על פי הכונה והצורך של האדם העושה אותן.
מצד אחד גם הבהמות אוכלות, והאדם האוכל לתאוותו יכול להידמות בכך לבהמה, ומצד שני אצל אנשים קדושים גם אכילתם קודש.
כך כותב הרמח"ל במידת הקדושה במסילת ישרים (פרק כ"ו):

"והנה האיש המתקדש בקדושת בוראו אפילו מעשיו הגשמיים חוזרים להיות ענייני קדושה ממש, וסימנך: אכילת קדשים שהיא עצמה מצות עשה".

וכך כתב הרמב"ם בביאור עניינו של ספר הקדושה:

"ספר חמישי, אכלול בו מצוות של ביאות אסורות ומצוות של מאכלות אסורות, לפי שבשני עניינים אלו קדשנו המקום והבדילנו מן העובדי כוכבים, בעריות ובמאכלות אסורות, ובשניהם נאמר "ואבדיל אתכם מן העמים", "אשר הבדלתי אתכם מן העמים", וקראתי שם ספר זה ספר קדושה".

דוקא בדברים בהם אנו מקושרים עם שאר בני האדם, ואף עם החיות, אנו יכולים להיבדל מן העמים ולהתקדש ולקדש את מעשינו.

ב.
בענין מדינת ישראל.
ידועה אמרתו של הרב קוק זצ"ל ביחס לבנין הארץ - "בונים בחול ואח"כ מקדשים", ופירושה, שהבנין המעשי של חיי עם ישראל בארצו נעשה בדרך של חול, ע"י אנשים הרחוקים מתורה, ואח"כ מקדשים - בשלב השני מופיעה רוח אלוקית על הבנין ומקדשת אותו.
וכך כתב הרב באיגרת לתלמידו ד"ר משה זיידל (אגרות הראי"ה ג', אגרת תתע"א עמ' קנ"ח):

"הלבנים אל הבנין יכולים לשאת גם אותם שאינם חודרים אל עומק סוד הישרים אשר ישבו בו, ולא רק הלבנים, כי אם רשאים הם להיות המנצחים על המלאכה, אבל בבוא תור סוד הישרים להגלות אז יבורר הדבר..."

איננו נבהלים מכך שהבנין נעשה על ידי אנשי חול, ובכל זאת מאמינים אנו בכל לב כי רוח ה' תופיע על בנין זה, תקדש אותו, ומדינת ישראל אכן תהיה "יסוד כסא ה' בעולם" (אורות עמ' ק"ס).