החיוב לקיים את גזירות חכמים - תסכול!

שאלה

לכבוד הרב שלום,

יש לי שאלה שאני כבר הרבה זמן מנסה למצוא תשובה עליה, אך ללא הצלחה.

קראתי ספרי אמונה, וגם פניתי לרבנים, אבל התשובות שקיבלתי מהם לא שכנעו אותי, ואני ממש מתוסכל.

אני מחפש תשובות חדשות, משכנעות יותר.

השאלה היא על דברי רמב"ם (הלכות ממרים פ"ב ה"ה): "דברים שראו בית דין לגזור או לאסור אותן, לעשות סייג - אם פשט איסורן בכל ישראל - אין בית דין הגדול אחר יכול לעוקרן ולהתירן, אפילו היה גדול מן הראשונים".

יש כאן כמה בעיות:

1. דבר ראשון - מאיפה בכלל מגיעה סמכותם של חכמים לקבוע סייגים שמחייבים את כל ישראל? קיבלתי על זה כמה תשובות:

1א. כתוב בתורה "ושמרתם את משמרתי", כלומר צריך לעשות סייג לתורה. גם התשובה הזאת לא משכנעת, כי על-פי הפשט המצוה הזאת, כמו כל מצוה בתורה, מחייבת כל אדם ואדם מישראל בפני עצמו, כלומר - כל אדם צריך לעשות לעצמו סייגים שבעזרתם ישמור טוב יותר את המצוות. הפסוק הזה לא מחייב אדם לקיים את הסייגים והגזירות שקבע אדם אחר.

1ב. הסייגים תקפים כי עם ישראל קיבל אותם על עצמו. גם התשובה הזאת לא משכנעת, כי היא מניחה שלכלל יש סמכות לכפות את דעתו על הפרט. ההנחה הזאת לא ברורה: גם אם רוב עם ישראל קיבל על עצמו לקיים גזירה מסויימת - זה לא אומר שהמיעוט חייב לקבל את דעת הרוב ולקיים את אותה גזירה. אין שום מצוה בתורה לקיים את החלטת כלל ישראל.

1ג. כתוב בתורה "לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". התשובה הזאת לא משכנעת, כי לפי הפשט מדובר שם במצב של ספק ("כי ייפלא ממך דבר למשפט..."), ותפקידו של בית-הדין הוא להכריע בספק - להחליט האם הדם במקרה המסויים שהובא לפניו הוא טהור או טמא וכד'. אין שום הוכחה משם שבית-הדין יכול לקבוע חוקים חדשים, שיחייבו את כל ישראל. בנוסף לכך, הפרשה מדברת בפירוש על בית-הדין-הגדול שנמצא "במקום אשר יבחר ה'", ולא על כל בית דין של חכמים (משיקולים מעשיים כדאי להקים בתי-דין גם כשאין בית-מקדש, אבל אין שום הוכחה לכך שהפסיקות שלהם מחייבות).

2. דבר שני - מדוע קבע הרמב"ם שהסייגים שקובע בית-דין-הגדול נשארים בתוקפם לנצח, ואין שום אפשרות לבטל אותם?

2א. אם סמכותו של בית-הדין נובעת מהפסוק "ושמרתם את משמרתי" (תשובה 1א למעלה) - אז הגיוני שצריך לקבוע בכל דור מהם הסייגים והמשמרות שצריך לעשות באותו הדור, ולא לסמוך על סייגים שהתאימו לדור

תשובה