שאלה
לרב היקר שלום
אני רושם כעת ואני מלא צער אני בן 15 מאומץ מאז גיל 6 7 החלטתי שרצוני להיות דתי הוריי מסיבה שאני לא יודע מתנגדים לכך בחריפות ולא מוכן לדון בעניין ואני סובל מכך רבות כי אני מרגיש צורך למלא את החלל הריק שבי ולעבוד את השם....
הם אוסרים עלי ללכת עם כיפה להניח תפילן ללכת לשיעורי תורה
אני ישמח עם תוכל לעזור לי
וברצוני לבקש ממך קשר טלפוני
מצפה לישועה בקרוב
בברכת שלום וכול טוב
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
אני מלא התפעלות והערכה על העוצמה הפנימית שקיימת בך. יישר כוחך!!!
דע לך כי אתה חייב לשוחח על כך עם ההורים שלך.
(המאמצים). אתה נמצא בשלב שבו אתה מתפתח מבחינת האישיות שלך ובוחר (מלשון בחור) לעצמך את דרכך בחיים. וכל קונפליקט עם בני המשפחה חייב להיות ולהתנהל בצורה של שיחה ודיון והצגת עמדות וליבון ובירור. ולכן עצתי לך שתמצא איזה מועד נוח וטוב וגם מקום טוב שאפשר לדבר בו ותבקש מהם לשוחח על כך.
בשלב ראשון תאזין להם. רק תשמע את דעתם ואת עמדתם אל תתפרץ לתוך דברים ואל תתעמת איתם וכמובן אל תצעק או תתרגז.
אחר כך תגיד להם שיש דרך מסויימת שהיא טובה לך ושאתה מרגיש בה טוב ומאושר ושאתה רוצה את העזרה שלהם ללכת בדרך הזו כי אתה מרגיש מחובר אליהם ובעצם הם ההורים שלך ואתה לא רוצה לצער אותם ולכן אולי ביחד איתם זה יהיה יותר קל.מפני שגם הם רוצים שלך יהיה טוב.
אם הם יראו שאתה מדבר בנועם ומפריך לאט לאט את החששות שלהם ובעצם הם לא ירגישו מאויימים ממך יש סיכוי טוב שתצלח.
בכל מקרה כדאי לך להתייעץ עם רב בית הכנסת בשכונה שבו אתה גר .וכדאי לך להיות קשור למסגרות של למידה ושיעורים כי ההתקדמות הרוחנית במצבך מצריכה הדרכה צמודה.
בהצלחה,
עוזיאל