ללא נושא

שלום.

המקור לעניין הפרנסה של האדם שקצובה מובא בתלמוד במסכת בבא בתרא דף י עמוד א:

דרש ר''י ברבי שלום כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה כך
חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה זכה הלא פרוס לרעב לחמך לא זכה
ועניים מרודים תביא בית

הגמ' ממשיכה ומספרת:

כי הא דבני אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי. חזא להו בחילמא דבעו למיחסר שבע
מאה דינרי (ראה בחלומו שעתידין לחסור - להפסיד - שבע מאות דינרים).
עשינהו שקל מינייהו לצדקה (רש"י: כל השנה היה כופן בדברים ונוטל מהם ממון
לצדקה). פוש גבייהו שיבסר דינרי (נשארו אצלם שבע עשרה דינרים מאותם שבע
מאות). כי מטא מעלי יומא דכיפורי שדור דבי קיסר נקטינהו (כאשר הגיע ערב
יוה"כ באו מבית הקיסר ולקחום מהם).
אמר להו רבן יוחנן בן זכאי: לא תדחלון, שיבסר דינרי גבייכו שקלינהו
מינייכו (אמר להם ריב"ז: אל תפחדו (שיקחו מכם יותר). שבעה עשר דינרים
שנשארו אצלכם – אותם לקחו). אמרי ליה מנא ידעת? אמר להו חלמא חזאי לכו.
אמרו לו: ואמאי לא אמרת לן [דניתבינהו] (ומדוע לא אמרת לנו שנתן אותם
לצדקה)? אמר להו: אמינא כי היכי דתעבדו מצוה לשמה (אמרתי כדי שתעשו מצווה
לשמה).


לעניין שנות חייו של האדם, מצורף קובץ סיכום שיעור של רה"י במעלות, הרב ויצמן, שבו מובא מקור מהמדרש ופסוקים והסבר רוחני לתופעה.

http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malot592.html

חיים.