שאל את הרב

"נדלקתי" על חבר של בעלי: למה זה קורה? ומה עושים??

חדשות כיפה חברים מקשיבים 19/06/21 20:58 ט בתמוז התשפא

שאלה

שלום וברכה,

קצת קשה לי להעלות את הנושא. אבל מרגישה במצוקה. אני נשואה ב"ה למעלה מ 20 שנה. לבעלי ולי יש זוגיות טובה ב"ה. בעלי אדם טוב אוהב ומפרגן.. וטוב לנו יחד.

לאחרונה מרגישה ש'התאהבתי' בחבר שלו. החבר הזה נשוי והם חברים טובים שלנו.

אני חושבת עליו במשך היום וגם חולמת עליו בלילות. אני יודעת שזה לא תקין אבל קשה לי להשתחרר מזה.

כמובן שלא שיתפתי את בעלי בזה.. ומרגישה נורא עם הסיפור הזה.

שואלת את עצמי האם זה נורמלי להרגיש ולחוות את הרגשות האלו??? למה זה הגיע לי??? מאיפה זה בא?? אולי זה ממלא מחסור שיש לי בנשואים? אולי השגרה שוחקת? אני יודעת שזו רק תחושה שקרית שיש להתעלם ממנה אבל עדיין קשה לי להשתחרר מהמחשבות.

הייתי רוצה להגמל מזה ולנתב את כל הרגש שיש לבעלי.

אשמח לעזרתכם, תודה

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום לך.

שמח שהעלית את הנושא למרות המצוקה. במיוחד על נושאים טעונים - חשוב לדבר, להציף, לשאול ולהתייעץ. תודה על האמון ועל האומץ.

את שואלת האם זה נורמלי. התשובה היא: כן. זה מאוד טבעי ונורמלי. וגם הקושי שאת חשה כתוצאה מהמצב - הוא נורמלי. למה כל זה נורמלי? כי אנחנו יצורים חברתיים. אנחנו מגיבים באופן רגשי לגירויים אנושיים וחברתיים. ולכן כשאת כאישה נשואה פוגשת אדם מרשים - את מתרשמת. זה רק סימן שאת אנושית. כשאת נניח בדיאטה, או בכלל רגישה לבוטנים, ואת רואה ומריחה קינוח מפואר ומגרה שיש בו בוטנים - את חושקת בו. רוצה אותו. זה לא בגלל שהמידות שלך מקולקלות. ראית, הרחת, והנפש והמוח והגוף שלך הגיבו. המערכת עובדת.

השאלה המרכזית היא: מה כדאי לעשות עם זה. האם את הולכת ולוקחת ביס, או קופסא שלמה, למרות הדיאטה או למרות הפריחה שהאלרגיה גורמת לך, או שאת בוחרת לעשות משהו אחר. לדעתי עצם הקושי שאת חווה, ועצם הפנייה שלך אלינו - היא כבר התחלה של עשייה בכיוון אחר. כי זאת הבחירה שלך. זה הרצון העמוק שלך. ואת רוצה לחזק אותו ולפעול על פיו.

אז מה אפשר לעשות במצב כזה?

ראשית: שליטה בחשיפה. אם אני אלרגי לבוטנים, לא בטוח שאקשט את החדר שלי בכרזות פרסומת לבמבה וחמאת בוטנים. למה? כי זה לא משרת מבחינתי שום דבר. זה מזכיר לי את הדרך שבחרתי לא ללכת בה. כשאני בחו"ל ועובר ליד כל מיני מעדניות ומאפיות (מאוד) לא כשרות, אני לא נכנס פנימה כדי להתרשם מקרוב, לברר מאיזה זן בדיוק החזיר ההוא, ואיפה דגו את הלובסטר הזה. זה לא משרת מבחינתי שום תכלית, אלא רק מייצר אצלי תיאבון למשהו שאני לא באמת רוצה לאכול. מצד שני - אני לא מסתגר במלון בגלל זה. אני כן מסוגל ללכת ברחוב ולהיו ער לקיום של הדבר הזה. זה האיזון האישי שלי בחווית הנסיעה לחו"ל. אולי יש אחרים שכשהם בחו"ל יבחרו להיות רק באזור שהוא יהודי, או לבחור לנפוש בישראל. וגם זה בסדר גמור.

אז במקרה שלך יש אדם מאוד מרשים. בצדק כתבת ש"התאהבת" בו, במרכאות. כי כמו שהנוער אומר: יותר "נדלקת" עליו מאשר התאהבת. אין לכם מערכת יחסים אישית קרובה, את אולי גם לא מכירה אותו ממש לעומק. לא נראה שיש כאן איזו עדות להדדיות ב"אהבה" ביניכם. יש הידלקות שלך. יש מציאת חן. יש רגש. יחד עם זאת, את לא מעוניינת לפתח כאן מערכת יחסים. יכול להיות שאת גם לא באמת מעוניינת להמשיך להרגיש ככה. ולכן זה מאוד לגיטימי אם תבחרי לצמצם את החשיפה שלך אליו. להזמין אותם פחות אליכם הביתה, להיות יותר בקשר עם אשתו ופחות איתו, וכו'. זה נכון שיש לזה מחיר מסוים. הם חברים טובים, ויכול להיות אפילו שהם קצת ייעלבו. אבל ללא ספק גם החברות הכי טובה לא יקרה יותר מהזוגיות שלך, שהשקעת בה המון ושהיא חלק מהותי מהשאיפות שלך בעתיד, לבית ומשפחה ויציבות. ולכן זכרי שהשליטה היא בידייך. אם את בדיאטה - את ממש לא חייבת לעשות "דווקא", להיכנס למאפייה עמוסת עוגות שוקולד חמות ומבעבעות - ולא לקחת שום ביס. זה קצת גובל בהתעללות עצמית...

שנית: ללבות את הרגש במקום החיובי

כתבת שהזוגיות שלך יציבה וטובה, וזה מוערך ומשמח. ואת גם צודקת שזה מאוד טבעי שיציבות לאורך זמן מלווה לפעמים בשיטוח מסוים של הרגש. אנחנו לא יודעים איך זה בדיוק בזוגיות המסוימת שלך, ולא ננסה להעריך או לנחש. הנקודה היא שלצד היכולת להגביל חשיפה לדברים לא רצויים, יש לך גם את היכולת לדייק ולזקק את הצורך שלך מהזוגיות, לעצב אותה על פי הצרכים המשתנים, ולהתאים אותה אל הנפש שלך ושל בן זוגך. כי אנחנו כבני אדם כל הזמן עוברים שינויים. אנחנו גדלים ונעים לכל מיני כיוונים. זוגיות טובה היא יציבה - אבל יש בה גמישות. כמו כדור גומי, שהאוויר נשאר בתוכו תמיד, אבל צורתו גמישה.

אני למשל מאוד אוהב בורקס, אבל בשנים האחרונות מתעקש להמעיט מאוד בגלל שיקולים בריאותיים. לפני כמה זמן התחלתי לחקור את האפשרות להכין בבית בורקס שהוא הרבה פחות "לא בריא" מזה שנמכר בחנויות, וזה מאוד מרגש. זו דוגמא לאופן שבו אננו לא חייבים להילחם ברגשות ובתשוקות שלנו (כי הם טבעיים במהותם), אלא למצוא גרסה שלהם שיותר מיטיבה איתנו. אז אם בדוגמא הזאת ראית בחבר הזה "קרואסון חמאה" מאוד משמין ולא בריא ואולי גם לא כשר כי יש בו שומן חזיר או דברים נוראיים אחרים, והוא לא אופציה מבחינתך, זה לא אומר שעכשיו לנצח תחווי תסכול והחמצה מכך שלא תוכלי לאכול אותו. יש לך אפשרות לקחת את ההתאוות הזאת לפחמימה שמנונית ומרשימה, ולהעתיק אותה אל מאכל אחר שהוא יותר בריא, יותר כשר, יותר רצוי מבחינתך. כפי שיש כיום "צ'יזבורגר" עם גבינה טבעונית למשל. וכיוון שהזוגיות היא כל כך חזקה וגמישה, היא יכולה להכיל בתוכה המון מאכלים ומעדנים, כל עוד הם "תוצרת בית", נאפים ומיוצרים במעבדה הביתית והזוגית של שניכם.

אז יכול להיות שזאת הזדמנות מצוינת עבורכם לקחת נשימה זוגית יחד, לדבר בפתיחות על הרגשות שלכם, על שביעות הרצון מהביחד, ועל דיוקים וחיזוקים שכל אחד מכם היה אולי רוצה להוסיף כדי שתרגישו עוד יותר טוב. לא בגלל שהמצב נוראי! להיפך. בגלל שטוב, ורוצים שימשיך להיות טוב, ושיהיה עוד יותר טוב. זה מאוד לגיטימי, ומאוד הגיוני. זוגיות טובה מתאפיינת גם ביכולת לתקשר סביב הרגשות החזקים שלנו, לחלוק אותם עם בן/בת הזוג, לייצר סביבה בטוחה לשיתוף ועשייה משותפת במרחב האינטימי הזוגי. אתם לא חייבים לעשות את זה לבד. לפעמים יועצת זוגית טובה יכולה מאוד לסייע בהנחייה, בטיפים, בכלים ובתובנות. לא כי "אתם צריכים טיפול" כי אחרת אוי ואבוי, אלא כיוון שזה משאב שעומד לרשותכם ואתם יכולים להפיק ממנו תועלת. וזה מגיע לכם.

מוזמנת לחשוב על הדברים, וכדאי גם מאוד לדבר בשיחה אנונימית בטלפון עם היועצות המנוסות שלנו, בכוכבית 8298.

בהצלחה רבה!

אוהד

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות