האם לא צריך לעדכן את השבת?

שלום וברכה.

השאלה טובה ואכן מתבקשת, כי היא נוגעת במהות ובשורש של השבת.

ניתן להבין שמה שאסרו עלינו בשבת זה עבודות קשות. כך יוכל האדם לנוח ולהינפש.

אולם עיון מעמיק בפסוקים ובהסברי חז"ל מראה שלא זו הסיבה.

שבת אינה יום מנוחה, אלא יום שביתה. שביתה היא עצירה. עצירה ממה? מכל מה שצריך האדם לעשות כל שאר ימי השבוע. מה צריך האדם לעשות? ליצור. לפתח ולשכלל. הקב"ה יצר עולם ושבת בשבת. הוא שבת לא כי היה לו קשה, אלא כי אז הפסיק ליצור ולברוא. אולם הבריאה לא נעצרה: 'ויכל א-להים מלאכתו...כי שבת מכל מלאכתו אשר ברא א-לוהים לעשות'. היינו שהשביתה שלו היתה על מנת: לעשות. כיצד מקיימים את זה? היצירה של האדם מצטרפת היא למעשה בראשית. כאשר האדם עושה מלאכה יצירתית (ולא מלאכה קשה) אז הוא משכלל את העולם ומפתח אותו.

לכן לא כל המלאכות נאסרו. רק מלאכות שיש בהם יצירה אסורות.

אחת היצירות הגדולות של האדם הפשוט היום בעולמנו היא הדלקת האור.

לפני שלחץ על המתג החדר היה לא כל כך שמיש. לא היה אפשר לנצל אותו. כאשר האור הודלק ללא כל קושי קיבלנו חדר מואר ושמיש. זו יצירה גדולה. יצירה זו נעשית הן על ידי חברת החשמל ותחנות הכח, והן על ידי האדם.

לצורך הדוגמא. אדם שיסחב מקרר על גבו כל השבת מפינה לפינה בבית בוודאי עבד קשה. הוא לא שמר על אופי השבת, אבל לא עשה שום מלאכה יצירתית, למרות הקושי הכרוך בדבר, וממילא לא חילל את השבת במלאכה אסורה. אולם אדם שהדליק אור (או כיבה) עשה פעולת יצירה גדולה.

בגלל גדולתה וקדושתה של השבת אנו מצווים בדברים מדוייקים: אדם שישן מחמש דקות לפני כניסת השבת עד למוצאי השבת לא חילל שבת, אבל הוא גם לא הרים את השבת למקום נעלה כמו שראוי שהיא תהיה. הוא אמנם שמר על השבת, אבל פספס את כל המהות של השבת.

הימנעות מיצירה חולית ונתינת מקום לקודש זו היא מהותה של השבת.

כשנזכה כולנו לשמור שבת כהלכתה, מיד ניגאל גאולת עולמים.