אילנה דיין, אחת העיתונאיות החשובות בישראל, פתחה הבוקר (ה') את תכניתה השבועית בגלי-צה"ל במונולוג ארוך תחת הכותרת "על הנורמליות, רק למקרה ששכחנו". היא התייחסה לפשיעה וההרג בחברה הערבית, מעשיו השונים של בן גביר, התבטאויותיהם של נערי הגבעות נגד אל"מ אלבז, האמירה של סטרוק נגד ראשי מערכת הביטחון ועוד דוגמא אחרונה ומפתיעה: ההתנגדות לישיבת "מעלה אליהו". בראיון ל"חדשות כיפה" היא מסבירה את דעתה על הישיבה ומזהירה מפני חוסר רציונליות בהתנגדות אליה.
-
עוד באותו נושאסערת "מעלה אליהו" | מ"מ ראש העיר מדגיש: בלי פתרון - נחזור לאופציה המקורית
29/06/23 13:21
לא נורמלי שישיבה גבוהה שמשך שנים הפכה מופת של דו-קיום, נבעטת מצפון תל אביב בלחץ התושבים
אחרי רצף הדוגמאות שלה, הגיעה דיין ל"מעלה אליהו". "זה גם לא נורמלי שישיבה גבוהה שמשך שנים הפכה מופת של דו-קיום, נבעטת מצפון תל אביב בלחץ התושבים. אתמול נפלה החלטה בעיריית תל אביב וישיבת "מעלה אליהו" לא תעבור למשכנה החדש ליד כיכר המדינה. וגם זה, חברים יקרים, גם זה לא נורמלי. הטרלול אולי לא סימטרי, אבל הוא מדבק, ובעיקר מסוכן מאוד".
ישיבת "מעלה אליהו" | צילום: ישיבת מעלה אליהו cc-by-sa Wikipedia
בשיחה עם "חדשות כיפה" מספרת העיתונאית הבכירה על תחושותיה הקשות - ומקשרת את המחאה נגד הישיבה לרפורמה המשפטית. "בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי כעיתונאית, וגם לא רק כעיתונאית, נשאבת לאירוע הקשוח הזה שהתרגש עלינו ושמו ההפיכה המשפטית. אני מתעסקת בזה, חושבת על זה ומשדרת על זה, ואחד הדברים שהבנתי לאחרונה הוא שמכל מיני סיבות הגענו לסיטואציה שגורמת לכל מיני דברים ואירועים בחיים שלנו לצאת מכלל שליטה. אחד האירועים הללו הוא הסיפור של מעלה אליהו".
"לולא המחאה אז גם ההתנגדות למעבר של הישיבה למשכנה החדש לא הייתה מקבלת מימדים כאלה"
דיין מספרת: "אני מודה שככל שהצלחתי להתעניין בזה - קראתי חומר בנושא, ביקרתי בישיבה ודיברתי עם האנשים - אני לא מצליחה להבין את האירוע. התקוממות הזו נגד הישיבה צריכה להדאיג אותנו, ואני אומרת את זה בזהירות כי יכול להיות שיש דברים שאני לא יודעת. נדמה לי שהדבר הזה הוא הסתעפות של האירוע הגדול שהפסיק להיות רציונלי, אני כמעט משוכנעת שלולא המחאה אז גם ההתנגדות למעבר של הישיבה למשכנה החדש לא הייתה מקבלת מימדים כאלה".
הפגנת מתנגדי הרפורמה | צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
"יכול להיות שיש לתושבים באזור רחוב קליי טענות וחרדות וחששות מבוססים", מסייגת דיין את דבריה, "אבל עדיין אנחנו מול אירוע של מעבר דירה שקיבל את כל האישורים ופתאום העסק מתהפך. בלי קשר לתוצאה הסופית, אני חושבת שאנחנו כחברה חייבים לעצור ולהסתכל מסביב ולהגיד 'רגע, האם האירועים האלה שמושכים אותנו לשני הצדדים לא פירקו אותנו מהיכולת להתנהל בצורה הגיונית וסבירה?'".
"ראיתי בעיניים את האהבה של תושבי רחוב דפנה לישיבה"
אני נזכר בעוד כמה מחאות נגד ישיבות הסדר או גרעינים תורניים, לדוגמא רמת השרון או יפו, שהתרחשו לפני ההכרזה על הרפורמה.
"אין לי שום ידע מיוחד בנושא וגם לא התעמקתי בדברים האלה בצורה מיוחדת. הנושא של מעלה אליהו איכשהו דרך את תשומת הלב שלי והתעניינתי והתעמקתי קצת יותר, וגם זה בערבון מוגבל. אין לי שום יכולת לענות על השאלה הזאת, אני גם לא מרגישה צורך להפוך להיות מורה נבוכים בעניין הזה, קטונתי".
כשאנחנו מסתכלים על המקרה הזה, בעינייך הבעיה היא בתושבים שמתנגדים לישיבה?
"לא דיברתי איתם ואני מסייגת את הביקורת, אבל ראיתי את הכתבות בנושא ואת האהבה הגדולה שהתושבים באיזור רחוב דפנה מרעיפים על הישיבה במשכנה הנוכחי. ראיתי את זה בעיניים, אני יכולה להעיד. אבל שוב, לא התעמקתי מספיק בסיבה שבגללה התושבים ברחוב קליי נזעקו - לכן אני אומרת את זה בזהירות".
התשובה של אילנה דיין: האם ישיבות ההסדר היו מקבלות היום פרס ישראל
את חושבת שבאקלים הנוכחי מפעל ישיבות ההסדר היה יכול לקבל פרס ישראל?
"אני חושבת שכן. אני לא יודעת להגיד מי ראוי ומי לא ראוי לפרס ישראל, קטונתי, אבל אני חושבת שכשם שאנחנו חרדים לאפשרות שמינויים פוליטיים יציפו את הוועדות שבוחרות את פרסי הספרות היוקרתיים - כך אנו צריך להיות מוטרדים גם להיפך".