הרבנות, שאמורה לעשות קירוב לבבות מתנכרת ומקשה וזה מעציב. הרבנות מתנהגת בביריונות", כך מאשימה השחקנית אניה בוקשטיין בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אשר דנה היום (ג') בקשיי עולים המבקשים להינשא בישראל.
את הדיון פתחה השחקנית אניה בוקשטיין שסיפרה על ההליך "המתנכר", כהגדרתה, שעברה ברבנות כשביקשה להוכיח את יהדותה טרם נישואיה. "הבאנו את כל המסמכים שהשגנו ובאנו שוב לרבנות", היא סיפרה לחברי הכנסת, "הפגישה נערכה מול חוקר יהדות ואמא שלי סיפרה לו את ההיסטוריה של המשפחה. זאת לאחר שהצגנו לו את תעודת הלידה שלי, של אמא שלי ושל סבתא שלי ואת תעודת הנישואים של הוריי. בכולם היה כתוב שאנו יהודיים", הדגישה.
למרות זאת התבקשה בוקשטיין להשיג את תעודת הלידה של סבתא רבה שלה. "מדובר במסמך משנת 1901 שצריך להביא אותו מהעירייה ברוסיה", אמרה לנוכחים בדיון. בוקשטיין ציינה שהיא פנתה למיזם שורשים של ארגון רבני צהר וביקשה עזרה בהשגת המסמך. "הם היו רגישים וקשובים, הבטיחו לעזור ואחרי שבועיים הם השיגו את המסמך", סיפרה בוקשטיין והוסיפה: "חשבנו שהבעיה נפתרה אבל זה לא נגמר. נאמר לנו לבוא לרבנות בתל אביב לשימוע סופי. התחושה בשימוע מאד לא נעימה. אולם כמו בית משפט. תחושת פקפוק. תחושה שאני עומדת בעמדת הנאשם והרב שישב באולם לא היה בקיא בפרטי המשפחה לא עשה שיעורי בית".
"בסופו של דבר התחתנו דרך צהר ואני שמחה שעשינו את זה כך. אני לא נגד בירור היהדות אבל יש דרך לעשות את זה מקצועי יותר יעיל יותר", אמרה בוקשטיין ומתחה ביקורת חריפה על התנהלות הרבנות. "כשהיה לנו את המסמך שהשיג עבורנו ארגון צהר לא היה צורך בשימוש. הוא היה מיותר. "הרבנות, שאמורה לעשות קירוב לבבות מתנכרת ומקשה וזה מעציב. הרבנות מתנהגת בבריונות".
יו"ר הוועדה מתח ביקורת חריפה על התנהלות הרבנות בנושא, אשר אף נציג מטעמה לא הגיע לדיון. "זה הגוף הראשון שהיה אמור להתייצב פה ולתת הסברים אך הם בחרו שלא לשלוח נציג לדיון בטענה כי הנושא אינו קשור לרבנות. זה בריונות מה שהרבנות עושה".
בשלב זה של הדיון הפתיעה את הנוכחים סדרנית של משמר הכנסת שביקשה את רשות הדיבור. הסדרנית סיפרה לחברי הוועדה שהיא עברה הליך זהה לזה של השחקנית "לבסוף נעזרתי בארגון צהר", הפתיעה הסדרנית את הנוכחים בדיון.
"אחרי כל מה שנאמר כאן כל מילה נוספת מיותרת", אמר בדיון מנכ"ל צהר, הרב משה בארי והסביר כי יש קונפליקט בין הצרכים הפורמליסטים של הרבנות לבין הקושי הנפשי של העולה. "המתסכל הוא שבניגוד למקומות אחרים בין הממסד לאזרח כאן יש זהות אינטרסים בין הממסד לאזרח. כיוון שזה המצב גם לא צריך למצוא פתרונות מתחת לאדמה. זה לא דורש שום דבר מעבר לשינוי הגישה והתפיסה של מי הצורך הזה להוכיח את יהדותו".
"מדינת ישראל צריכה להרים את הדגל ולבוא לכל העולים החדשים ולומר להם שיש לנו אתגר משותף. זה לא משימה של האזרח אלא משימה משותפת", הוסיף הרב בארי.
הרב ד"ר שאול פרבר, ראש 'עתים', הגיב על כך ואמר לנוכחים בדיון: "יש כאן חוסר רצון להתמודד עם הבעיה האמיתית. רבים מאזרחי ישראל רוצים להתחתן ברבנות, ולא מעוניינים בנישואים אזרחיים. הגיע הזמן שכל מי שמגיע לישראל ומצהיר: "אני יהודי" יזכה לאמונה של המערכת, במקום להישלח להביא מהבוידעם את הכתובה של הסבתא. למה דווקא אנחנו, במדינת ישראל, מאמצים את הגישה המחמירה, שהיא למעשה מקלה מאוד במצוות כבוד הבריות? הציבור הישראלי, ותיקים
ועולים יחד, צריכים להיכנס לעימות מול הרבנות ולדרוש להפסיק אחת ולתמיד עם הגישה המחמירה!"
תגובת הנהלת בתי הדין הרבניים: "אגף בירור יהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים מיצר על השיח הלא מקצועי שהתנהל בוועדה ללא זימון הנוגעים בדבר. לגופו של עניין הליך בירור היהדות במדינת ישראל הינו יעיל, נגיש לזקוקים לו, אינו כרוך בתשלום והוא מתוקשב וממוחשב. פרקי הזמן שאורך בירור היהדות הינם קצרים וההליך הינו ידידותי".