• קריאת ספרים צילום: Alliance Images,Shutterstock

    3 ספרים רומנטיים שלא הצלחתי להפסיק לקרוא עד העמוד האחרון

    עזבו את הנטפליקס ופנו את הזמן לדבר האמיתי: ספרים. במיוחד לחורף, הבאנו עבורכם המלצות לשלושה ספרים רומנטיים שכיף להתכרבל איתם מתחת לשמיכה ולשכוח מכל הצרות

    תהילה שינובר, חדשות כיפה

    07/02/24 14:38

  • shutterstock צילום: shutterstock

    מצעד סרטי האהבה הטובים ביותר בכל הזמנים

    לכבוד חתונתם של בעז נכטשטרן, מנכ"ל כיפה, עם בחירת לבו עו"ד יעל נובוגרוצקי, מציג מדור הסרטים של כיפה את מצעד הסרטים הרומנטיים הטובים ביותר שעלו לאקרנים. כנסו ותתאהבו

    ציפי קלר וחננאל רוזנברג

    27/08/13 10:18

  • istockphoto צילום: istockphoto

    להתראות נעורים, שלום אהבה

    אהבה לא קשורה בהכרח לרומנטיקה. היא צריכה להתבשל קצת יותר מכמה חודשים של היכרות והיא בעיקר תלויה בשאלה עד כמה אתה מוכן לתת, לא רק לקבל

    אבינועם הרש

    18/07/13 22:03

  • הקטע שאני לא יכולה יותר, פשוט מרגישה שזהו, ניגמר לי האוויר.

    אני לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל ואם כבר, אז אני לא כל כך יודעת למה אני כותבת לכם בכלל. שלא תבינו לא נכון, אני חושבת שאתם עושים עבודת קודש אבל, לא יודעת, אף פעם לא שייכתי את עצמי לאותם בנות שכותבות לכם מכתבים,לא כי יש לי משהו נגד זה אלא...ככה זה פשוט יצא. הקטע שאני לא יכולה יותר, פשוט מרגישה שזהו, ניגמר לי האוויר. אין לי כל כך אל מי לפנות והאנונימיות מבחינתי היא דבר חשוב, חשוב מאוד איתכם הבנתי, אני עדיין אוכל להישאר כזו ואני מרגישה שאין לי כל כך מה להפסיד. אני בת 24, סטודנטית לרפואה ורוצה, אבל ממש רוצה להתחתן כבר. הרוב המוחלט של החברות שלי התחתנו כבר ובסדר, אני מבינה שיש לך עכשיו בעל ודברים משתנים אבל אני מרגישה בכל שיחה איתה,בכל דיבור ואולי זה באמת רק אני, כאילו שהיא מרחמת עליי המון פעמים כל כך בא לי לדבר איתה, כמו פעם, כשהיא עוד הייתה רווקה והיא הייתה חוזרת מדייט כושל או כמו המקרה ההוא, שהיא כבר הייתה בטוחה שזהו, הפעם זה באמת זה, איך שהיא התרגשה והיה לה את האור הזה בעיניים, של אדם שמצא את החצי השני שלו, את עצמו ואיך שבסוף, אחרי שהוא התייעץ ואמר לה שהוא באמת מצטער, אבל הוא פשוט לא יכול, איך שהיא בכתה וחיבקתי אותה חזק והבטחתי לה, נשבעתי שהיא תראה שהיא עוד תצחק על זה, שבסוף זה יגיע. ישבנו בחוץ על הספסל של המדרשה, כל הבנות הלכו כבר לישון. רק אני היא. והכוכבים. ואז היא הסתכלה עליי,עם העיניים שלה,שהיו עכשיו כבויות, דוממות, ספוגות מכאב ולחשה לי: אני באמת מודה לקב"ה שיש לי חברה כמוך...אני בחיים לא אשכח לך את זה ואני יודעת שהיא לא שכחה. באמת. אבל פשוט... עכשיו, שאני צריכה אותה שכל כך בא לי לבכות, רק לה, כי רק היא יודעת מה אני מרגישה ומה עברתי צרות של רווקות, כל כך צריכה שהיא תחבק אותי כמו שאני חיבקתי אותה.. היא פשוט לא שם. לא שם. נכון שיש את הקב"ה ואני באמת מדברת איתו המון אבל... לפעמים אני רק צריכה כתף תומכת. לכאב שלי אין זמן ואין לו שעות, אבל לה עכשיו יש. ומעשר אני כבר לא רוצה להתקשר, כי הקטנה שלה הלכה לישון. ובעלה. וממש לא בא לי שוב פעם לשמוע את הקולות של התינוקת שלה בוכה ואת ההתנצלות שלה ש: 'אני ממש מצטערת אני פשוט באמצע...אני אוכל לחזור אלייך עוד כמה דקות.. ' שהופכות לשעה ואני חס וחלילה לא מאשימה אותה כי יש לה אלף ואחד דברים על הראש אבל

    חברים מקשיבים

    14/08/07 13:48