• ''הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע''

    ...דון כל אדם לכף זכות אבל אל תסחף

    17/01/03 00:00

  • הוי דן את כל האדם לכף זכות

    וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת?איך אנחנו אמרים לעשות את זה

    17/01/03 00:00

  • גם כשרות זו יהדות

    אני רואה הרבה גבות מורמות על הכותרת הזו. וכי חידוש יש כאן? ודאי וודאי יאמרו לי. בא וראה במטבחינו שהכל כשר למהדרין מן המהדרין. הכל חסלט. בוררים את האורז באור יום. כל הבשר כשר למהדרין, לא קונים בשר בשוק, רק ברשתות מובחרות. הכל בסדר...

    הרב שמואל אליהו – חבר בועדת כשרות ארצית

    17/01/03 00:00

  • ירידה לצורך עליה – רק בינתיים! – לפרשת חקת

    במדרש רבה פרשה י"ט אות ד על הפסוק "ויקחו אליך פרה אדומה", אומרים חז"ל "א'ל הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חוקה" ובהמשך המדרש כתוב: דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחבירו". מה נובע לר"ע שלא היה ידוע למשה, האם זה נובע ממעלת משה או מחסרונו?

    17/01/03 00:00

  • מתן תורה ומי מריבה – לפרשת חקת

    קריעת ים סוף ומעמד הר סיני מהווים שיאים במעמדו של משה כנביא ה' וכמנהיגה של אומה, ואילו מעמד מי מריבה, שנועד היות השיא השלישי, מהווה אנטי-שיא מובהק, מחריד אך צפוי מראש...

    פרופסור יהודה פרידלנדר

    17/01/03 00:00

  • פנינים לפרשת ''חקת''

    על דאגות ודרכי נעם, על ערבוביה ומצוות ועוד …בפנינים לפרשת חקת

    17/01/03 00:00

  • להתרחק מתפישות שגוית - לפרשת חקת

    פרשת נחש הנחושת נראית בעיני חז"ל כסותרת שני יסודות עיקריים של תורת ישראל...הרב שרלו מסביר.

    הרב יובל שרלו

    17/01/03 00:00

  • חוקת התורה – ופישרה – לפרשת חקת

    מצוות פרה אדומה משמשת כאן כבנין אב לכל המצוות המוגדרות כחוקה. (כלאיים ,שעיר המשתלח וכ"ו) ,שאין להן הסבר הגיוני ,לעומת מצוות המוגדרות כמשפטים (לקט, שכחה, פאה מצות, וכ"ו ), שיש להן הסבר על בסיס אמוני, חברתי ,כלכלי וכ"ו...

    ד''ר יצחק קניגסברג

    17/01/03 00:00

  • למה הציצית והמזוזה מפריעות לקרח

    למה קרח מלגלג דוקא על מזוזה ועל ציצית?

    נסיון נסיון

    17/01/03 00:00

  • חיי ישרים

    למה בלעם רצה למות מות ישרים ולמה מבוקשו לא ניתן לו?

    17/01/03 00:00

  • עולה דשן ותמיד - נפש רוח ונשמה

    פרשתנו עוסקת בתחילתה בשלושה עניינים עליהם אומרת התורה "צו את אהרן ואת בניו לאמר" והם קרבן העולה, תרומת הדשן ואש התמיד. ואומר המדרש שאין "צו" אלא לשון זירוז ואומר ר' שמעון שאין המקרא מזרז אלא במקום שיש בו חסרון כיס.ועלינו להבין היאך דוקא בעניינים אלו יש בהם חסרון כיס לכהן שפה נאמר "צו"?

    ירחם שמשוביץ

    17/01/03 00:00

  • עיקר העבודה – הקרבנות

    מפרשת צו ומהפטרתה נוצר רושם שלילי לגבי הקרבנות וישנם הוגים ומתחכמים אשר טענו שבעצם תיקון התפילות במקום הקרבנות היה התקדמות רוחנית לעבר דת ראציונלית יותר המתרחקת מהשפעת הפולחנים הפגאניים. ואפילו התפילות נראות להם בסוף מיותרות כי חפץ ד' הוא עשות חסד צדקה ומשפט, היינו ההתנהגות המוסרית של האדם היא בעיניהם העיקר וכל היתר – מיותר.

    ירחם שמשוביץ

    17/01/03 00:00

  • חג האכילה והדיבור

    חג הפסח מתייחד משאר המועדים, בכך שהוא החג היחיד שכל מצוותיו קשורות לפה, הן בדיבור שמצווים אנו לספר ביציאת מצרים והן באכילה שזהו הזמן היחיד שבו אנו גם מברכים " אשר קדשנו על אכילת ..." לפי שיש מצווה לאכול. ועלינו להבין מדוע כל כולו של חג הפסח קשור באיבר זה שנקרא "פה"?

    ירחם שמשוביץ

    17/01/03 00:00

  • האכילה לשם קיום או קיום לשם אכילה?

    בעוד פרשת ויקרא עסקה בעיקרה בקורבנות המוקרבים ככפרה וככאלה נשרפים כליל, בפרשת צו מופיע לראשונה השילוב של הקרבת קרבן, עם האכילה של הקורבן על ידי הכהנים. ואנו שואלים את עצמנו מה דבר זה בא ללמדנו ?

    ירחם שמשוביץ

    17/01/03 00:00

  • מדוע רק השבת גדולה?

    לשבת זו, שלפני פסח, יש שם מיוחד: שבת הגדול. סימן מיוחד בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תל) נכתב, רק כדי ללמד אותנו: "שבת שלפני הפסח, קוראים אותו שבת הגדול". מדוע ניתן שם זה לשבת זו, ומהי החשיבות הרבה שלו?

    הרב משה ברגמן

    17/01/03 00:00

  • בגדים מדברים

    פעמים נדמה לנו, כי כל תפקידם של הבגדים הוא כיסוי הגוף, חימומו וכדו'. ואין כל משמעות לצורתם של הבגדים ולייחודם.מפרשת צו אנו למדים אחרת. שינוי עבודתו של הכהן בבית המקדש דורש גם שינוי בגדים. גם תפקידו של האדם בא לידי ביטוי בבגדיו.

    הרב יהושע ויצמן - ראש ישיבת מעלות

    17/01/03 00:00