ספר חדש שיצא בימים האחרונים טוען כי בין התנועה האסלאמית הקיצונית לבין תנועת ש"ס והרב עובדיה ישנם הבדלים דקים וכי שתי התנועות דומות זו לזו עד מאוד. הספר החדש העוסק בפונדמנטליזם דתי הנקרא "בין עובדיה לעבדאללה", סוקר את דפוסי הפעילות והמסרים של שתי התנועות וקובע כי אלה עושות שימוש באותם האמצעים והשיטות ובעלות אופי דתי כמעט זהה.
"בין עובדיה לעבדאללה" הוא מחקר חדש בהוצאת רסלינג הסוקר על פני 243 עמודים את פעילות תנועת ש"ס והאידאולוגיה והמסרים של הרב עובדיה יוסף ז"ל וקובע כי אלה כמעט זהים למסרים ולשיטות הפעולה של התנועה האסלאמית. בין דפי הספר מוצג מסמך רשמי של ש"ס שהופק בשנת 2003 המציג את מטרות התנועה ודרכי הפעולה להשגתן תחת הכותרת "מחזירים עטרה ליושנה".
"מטרות אלה ש"ס אינן שונות בהרבה ממטרותיה של התנועה האסלאמית", נטען במחקר תוך הדגשה כי בניגוד לפלגים מסוימים בתנועה האסלאמית, ש"ס בחרה להיות חלק מן הממסד ומאז ומעולם חתרה להיכנס לקואליציה. אולם, "יש לזכור שהעוצמה הפוליטית שש"ס מנסה להשיג בכנסת נועדה ליישום מטרותיה הפונדמנטליסטיות", נטען בספר. "ש"ס בחרה בהצטרפות לקואליציה כדי לחולל שינויים מהותיים באמצעות אחיזה במשרדי ממשלה שונים... כאשר המטרה העיקרית היא הפיכת ישראל למדינת הלכה". כהשוואה לתנועה האסלאמית נכתב כי דפוס זה זהה לתנועה האסלאמית "שמטרת העל שלה היא 'האסלאם הוא הפתרון', שנועדה להחליף את הסדר החברתי הקיים ולהשתית תחתיו סדר עולם חדש פונדמנטליסטי דתי".
כותב הספר החדש הוא החוקר ד"ר נוהאד עלי, מרצה בחוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי ובאוניברסיטת חיפה. ד"ר עלי נחשב למומחה בכל הקשור לפונדמנטליזם דתי כאשר בשנים האחרונות עוסק במיוחד בזה האסלאמי ויהודי והיחסים שבין יהודים וערבים במדינת ישראל. בספרו החדש טוען ד"ר עלי כי מאחר והתנועה האסלאמית הנה מיעוט, היא פיתחה לעצמה את "מודל המאמין", בו אדם המאמץ לעצמו ייחודיות על מנת ואורח חיים דתי אדוק ואף מקפיד להבדיל עצמו מן החברה הסובבת אותו. "ש"ס מתנגדת לערכים דומיננטיים של החברה הישראלית ושל התרבות החרדית אשכנזית" טוען ד"ר עלי ומוסיף כי "היא מנסה לעצב אדם ספרדי חדש בעל תרבות ספרדית ייחודית, שונה מהיהודי החילוני שעיצבה הציונות ומהיהודי החרדי אשכנזי".
דפוס פעולה של התנועה האסלאמית, כותב ד"ר עלי בספרו, היא "גטואיזציה מרצון". לדבריו, "התנועה האסלאמית שואפת להקים מסגרת חיים של הסתגרות מרצון שבה יוכל המאמין לממש אורח חיים דתי אדוק. תהליכי הגטואיזציה מרצון ותהליכי החזרה בתשובה הם גם שני תהליכים עיקריים אשר עיצבו את החברה החרדית בישראל". ד"ר עלי טוען כי בדומה לתנועה האסלאמית, בתנועת ש"ס הבינו כי על מנת להשפיע על זהות המדינה לא די בגידול טבעי של אנשי התנועה כי אם יצירת מנגנון גיוס והשקעה מאסיבית של החזרה בתשובה וצירוף כוחות חדשים". עוד מוסיף לטעון כי התנועה האסלאמית דוגלת בכך שריבוי מוסדות, וככל שיהיו מגוונים, יגבירו את כוחה ויקרבו אותה למימוש הנהגת האסלאם בעולם. בדומה לכך, טוען עלי, תנועת ש"ס הקימה מוסדות רבים של חינוך לצד מוסדות קהילתיים מתוך תפיסה דומה. בדומה לכך, טוען ד"ר עלי, שתי התנועות מחזיקות רשתות תקשורת הממומנות על ידי התנועה ופועלות במסווה לעיתונות שנועדה להעברת מסרי התנועה.
עם זאת, ד"ר עלי מציג גם לא מעט הבדלי תפיסות ודפוסי פעולה בין התנועות ובין השאר מציג כי ה'גטואיזציה' של ש"ס מתבטאת יותר בפן החברתי והתרבותי ופחות בזה הגיאוגרפי בשל העובדה שאנשי ש"ס מפוזרים במקומות רבים בישראל, זאת בניגוד לתנועה האסלאמית המקיימת גטאות גיאוגרפיים מובהקים יותר. במהלך המחקר מותח קווים משמעותיים נוספים בין החרדיים האשכנזים לבין תנועה האסלאמית וטוען כי בלא מעט קטגוריות שתי התנועות זהות הרבה יותר מתנועת ש"ס והחרדים האשכנזים. ד"ר עלי טוען כי לכל התנועות הפונדמנטליסטיות-דתיות קיימים מרכיבים זהים אולם חרף זאת קיימים גם לא מעט הבדלים משמעותיים בהם נבדלות גם תנועת ש"ס והתנועה האסלאמית.
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il