איך מראיינים אנשים ממדינות עוינות? העיתונאי חושף את הסודות

אחרי שסיים פרויקט מיוחד על יהדות מדינות ערב בשם "ארץ חדשה", הכתב לענייני ערבים רועי קייס מספר בריאיון ל"חדשות כיפה" על העבודה מול העולם הערבי, האתגרים והרגעים המרגשים

אורי מוק אורי מוק, חדשות כיפה 28/06/23 17:32 ט בתמוז התשפג

איך מראיינים אנשים ממדינות עוינות? העיתונאי חושף את הסודות
רועי קייס, צילום: יח"צ כאן 11

את העיתונאי והכתב לענייני העולם הערבי, רועי קייס (35) אתם בטח מכירים ממסך הטלוויזיה, מתכניות הרדיו בהן הוא משתתף ואפילו מהסרטונים שהוא מעלה בערוץ היוטיוב של כאן 11. בתפקידו כראש דסק ערבים בתאגיד, הוא חי ונושם את העולם הערבי - ורוצה שגם הצופים בבית יצליחו להתחבר אליו כמוהו. רגע לפני חתונתו המתקרבת, ומעט אחרי שהפרויקט המיוחד שהוביל, "ארץ חדשה", הגיע לסיומו, מספר קייס בריאיון ל"חדשות כיפה" איך נראית העבודה מאחורי הקלעים. 

"יש לא מעט כישלונות כי זה מאוד לא פשוט להגיע לאנשים בעולם הערבי"

עיתונות היא משימה לא קלה. גם אחרי שמוצאים סיפור מעניין ואפילו מגיעים למרואיין רלוונטי - אין שום ערבות לכך שיסכים לדבר. בפתח הראיון ביקשתי להבין איך עושים את כל זה, כשבצד השני ניצבים אנשים ממדינות עוינות - מעיראק, מרוקו או סעודיה. על אף שהוא עושה את זה כבר לא מעט שנים, קייס הסביר שזה באמת לא פשוט. "אני חייב להגיד שלצד ההצלחות שאפשר לראות במסך ולצפות ברדיו יש לא מעט כישלונות כי זה מאוד לא פשוט להגיע לאנשים בעולם הערבי".

רועי קייס

רועי קייס צילום: יח"צ כאן 11

"הרבה פעמים הצלחתי דרך שיחות ברשתות לרקום קשרים"

"להשיג מרואיינים מהעולם הערבי זו משימה מאוד מאתגרת, כיוון שכשאתה מציג את עצמך ככתב ישראלי זה יכול ליצור סוג של הירתעות גם אם אותו מרואיין רוצה להתראיין. מן הסתם הדעה שלהם או הקול שהם משמיעים יכול לעבור איזשהו ריכוך כדי שהם למשל לא יסתבכו", אמר ויחד עם זאת הדגיש שבעיניו, למרות הכל עדיין יש בכך אותנטיות ששווה לחתור אליה. "אני חייב לומר שבשנים האחרונות יש יותר ויותר סדקים בחומה הזו", ציין.

חוקי הצנזורה מגבילים

קייס הסביר איך בשנים האחרונות העולם הערבי משתנה, וקשרים שפעם נדמו בלתי אפשריים מצליחים להירקם. "בשנים האחרונות יש התפתחויות בעיקר מאז האביב הערבי שמאפשרות יותר ויותר ליצור קשרים בין אנשים. גם מהצד השני יש עניין הולך וגובר בישראל וזה גם מושפע מהסכמי אברהם". אחד מהכלים שמשנים את התמונה עבור עיתונאים, מעיד קייס, הוא הרשתות החברתיות. "הרבה פעמים הצלחתי דרך שיחות ברשתות לרקום קשרים. מן הסתם זה נוצר גם דרך אנשים וקולגות בעולם הערבי".

יחד עם זאת, יש עוד כברת דרך: "המציאות עדיין לא פשוטה ולא אופטימלית". לא פעם, חושף קייס, יוצא לו לעבוד על אייטם רק כדי לגלות כי לא יוכל להעלות אותו בשל רגישות החומרים וחוקי הצנזורה: "אבל בסופו של דבר אני מחויב לכללי הצנזורה והדבר שעומד לנגד עיני זה לא לסכן אנשים ולא את בטחון המדינה. יש לפעמים חילוקי דעות, וזה חלק מהעניין", הוא מסביר.

הסכמי אברהם. בדרך לנורמליזציה עם מדינה נוספת?

הסכמי אברהם, שיפרו את התקשורת בין מדינות ערב לישראל \  צילום: Avi Ohayon/GPO

"בפעם הראשונה שר חוץ מרוקאי מתראיין לתקשורת הישראלית"

אני שואלת אותו באיזה מהראיונות שערך הוא גאה באופן מיוחד והוא מספר לי על ריאיון שאפילו הוא לא האמין שיתקיים. "אחד מהראיונות שאני באמת מאוד גאה בהם עד היום זה ריאיון שעשיתי עם שר החוץ המרוקאי, בדצמבר 2020. השגתי דרך קולגה את המספר שלו ואמרתי שבטח לא יצא מזה כלום - ופתאום הוא ענה, הדוברת שלו התקשרה ותיאמנו ריאיון טלפוני", סיפר. "זה היה בעיני די מדהים - בפעם ראשונה שר חוץ מרוקאי מתראיין לתקשורת ישראלית. זה היה הישג מאוד גדול".

אולם, קייס מתרגש מהעבודה שלו בעיקר בזכות הסיפורים הקטנים - ולאו דווקא בזכות אירועים רציניים חובקי עולם: "בחדשות הלילה, בפינה שנקראת 'מעבר לקו' היה סיפור באמירויות, בפעם הראשונה הייתה מכונאית אישה באיחוד האמירויות, ואיכשהו הגעתי אליה", מתאר העיתונאי סיפור שנגע בו במיוחד, "בזמנו גם השליטים התקשרו אליה".

סדרת תוכניות מיוחדת שמוקדשת לקהילות היהודיות שעלו מארצות ערב

בתוך כך, לאחרונה הוביל העיתונאי פרויקט יוצא דופן מטעם תאגיד השידור הציבור. "ארץ חדשה" - סדרת תוכניות מיוחדות שמוקדשות לקהילות היהודיות שעלו מארצות ערב, אותן הוא הגיש לצד דקלה אהרן-שפרן, וערכה יעל שקד. "הפרויקט הזה מבורך כי הוא עוסק בדבר שמאוד נוגע לאנשים פה במדינת ישראל - ועבור אנשים פה זה מורכב גם מנקודות שהן כאובות ומהרבה מאוד געגוע, אנחנו מדברים על קהילות מפוארות שהיו במדינות ערביות ובמצב היום אין ממש קהילות יהודיות בארצות ערב". 

יעל שקד, רועי קייס ודקלה אהרון שפרן

יעל שקד, רועי קייס ודקלה אהרון שפרן צילום: כאן 11

"עשינו פרק על תוניסיה כמה ימים אחרי ההתקפה על בית הכנסת"

הוא מציין את אחד הפרקים המשמעותיים ביותר בתכנית, שהגיע בתזמון כואב לפיגוע הקשה בג'רבה. "עשינו פרק על תוניסיה שהגיע אחרי ההתקפה על בית הכנסת במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי בג'רבה, וזה היה ממש כמה ימים לאחר מכן. הפרק היה כל כך רלוונטי בעיניי, דיברנו עם מישהו מג'רבה, וזה היה מאוד משמעותי". עוד פרק שהוא זוכר במיוחד, עסק ביהדות עיראק: "הבאתי דיפלומט עיראקי לשעבר שחי בלונדון שדיבר על כמה געגוע יש לקהילה יהודית בעיראק". 

בית הכנסת העתיק בג

בית הכנסת העתיק בג'רבה צילום: Citizen59 WIKIPEDIA CC BY-SA 3.0

במסגרת תפקידו, מנהל רועי דסק שלם ותחתיו יש צוות של עובדים, כתבים וקשבים. תמיד יש עומס, אבל בתקופה האחרונה במיוחד - כשממש בקרוב הוא עומד להתחתן וההכנות בעיצומן. בסיום הריאיון אני שואלת אותו איך נראים חייו בתקופה הזו: "אני מתנהל בין תל אביב לירושלים", הוא מודה, "אני רואה בתחום שלי עולם ומלואו, ובשנים האחרונות המון אנשים שמגלים בו עניין - וזו גם נקודת המוצא שלי, שאני מאוד סקרן", הוא מסביר מה מחזיק אותו בעבודה למרות האתגרים. "אנחנו מתמרנים, אבל בסדר. זה חלק מהעניין- לעשות את התמרון בין החיים האישיים לבין העבודה".