מה הגבולות בקשר עם בנים בסניף?

שלום לך שואלת יקרה.
קראתי את הדברים שכתבת, אני חושבת שיש ערך מאד גדול לבירור כל הנושא הזה של התנהגות בחברה מעורבת. והאמת היא שלא סתם אתן מבולבלות, לא סתם אתן מתלבטות לגבי הדברים שכתבת. השאלות האלו פשוט מעידות עד כמה המצב הזה של הימצאות בתנועת נוער מעורבת הוא מצב שיוצר הרבה סיטואציות שלא תמיד ברור איך נכון להתנהג בהם, שיש תחושה של הליכה על חבל דק ועמידה על גבול שקל מאד לעבור אותו (ועייני בעשרות השאלות והתשובות שקיימות אצלינו באתר בכל הקשור לבינו לבינה). עצם העיסוק בנושא הוא טוב וחשוב (וכמובן חשוב שגם הוא ייעשה בצניעות). ולכן אני שמחה שאתן מקיימות דיונים בנושא, מתוך מגמה לשמור על צניעות, קדושה וטהרה לא רק בלבוש, לא רק פזיית אלא גם ובעיקר בנפש, במחשבה... בפנים.
יחד עם זאת, אני לא רוצה להתייחס באופן פרטי לכל שאלה ושאלה שהעלית כיוון שזהו רק קומץ מתוך שאלות רבות שעולות מן הסתם מידי יום. יש עשרות אלפי סיטואציות שמתלבטים איך להתנהג בהם ואני מאמינה שאם תהיה לכן איזושהי תפיסה כללית בנושא ואם תתגבש אמירה כללית אז ניתן יהיה ליישם אותה אחר כך במקרים פרטיים. הטוב ביותר לגבש אמירה כזו ברמה שבטית ואפילו סניפית מתוך [לימוד והעמקה בנושא]. אני בכל זאת אכתוב כמה נקודות שעולות אצלי כרגע בראש.
קודם כל השאיפה צריכה להיות שכל הדיבורים ביניכם יהיו רק בדברים עניניים ולצורך. לדוגמא מדריך ומדריכה לא יכולים להימנע מלדבר זה עם זו אך כדאי להשתדל שזה יהיה רק במה שקשור לצורכי החניכים.
דבר שני, לנסות כמה שיותר להימנע ממצבים שבהם יכולים להגיע לקלות ראש וחוסר צניעות. הזכרת ´על האש´ שנמשך עד אור הבוקר, הזכרת ליווי של בת בלילה, הזכרת שיחות משותפות על עניינים פרטיים... אלו ועוד מצבים רבים יכולים בקלות להוביל לקלות ראש, לשיחות נפש עמוקות, להתפתחות קשרים וכו´.
את בטח שואלת את עצמך איך אפשר למנוע את זה? למשל, ללכת כמה בנות ביחד בלילה הביתה, מי קבע שדווקא בן צריך ללוות? מי קבע שקומזיץ צריך להימשך עד אור הבוקר? ברור שזה כיף ממש (מנסיון) אבל תמיד מגיע השלב שבו האווירה מאבדת את הטעם הטוב ותוך זמן קצר מגיעים לקלות ראש ואפשר בקלות לעבור את הגבול (וגם זה מנסיון)
בנוסף לכך, נראה לי שכדאי שכל אחת ואחד יקבעו לעצמם גבולות ברורים ע"פ היכרות עצמית. מעבר לאווירה כללית שצריכה להיקבע, כל אחד צריך להיות מודע לעצמו ולמקומות בהם קשה לו יותר ולא לשים את עצמו במצבים של נסיונות שהוא יודע שהוא לא בטוח יוכל לעמוד בהם. אם מישהו יודע שכל שיחה קטנה עם בת מייד גורמת לכך שזה ימשיך וימשיך ויתפתח- שלא ייכנס לזה.
ודבר אחרון, לנסות כל הזמן לחשוב האם ה´ מרוצה ממה שאנחנו עושים עכשיו. איך זה הולך בשיר ´על הדרך´ של המדרגות? "במקום שיש אמת שם הלב שקט". וכשיש איזה קול שעולה ומעורר ספקות, סימן שיש לזה סיבה...
אני כותבת את זה בסוף ובכוונה הקדמתי לכל את העניין שכדאי וצריך וחשוב ללמוד ולהתחזק בכל הנושא הזה. כשהדברים יהיו מופנמים גם הלב שלנו ידע מה נכון.

בהצלחה ואם תרצי להגיב או לשוב ולשאול בנושא זה או אחר, בשמחה.
ברוריה
brurya123@gmail.com