לפני פסח- דחוף בבקשה

חמץ אסור להשאיר ברשותך בפסח, זה איסור חמור מדאורייתא "בל יראה ובל יימצא" כלשון חז"ל, וזה כלל לא חשוב אם האריזה פתוחה או סגורה. לכן, יש לבער מן הבית את כל החמץ גם אם "סוגרים את הבית ויוצאים לכל הפסח", שהרי כל מה שבבית- נשאר ברשות בעלי הבית.
בדיקת החמץ, נועדה למצוא חמץ על מנת לא לעבור על האיסור החמור, וכן כדי לא למצוא חמץ אחרי הפסח ולאכלו, כי נאסר באכילה מדין "חמץ שעבר עליו הפסח".
כדי לא לגרום הפסד כלכלי גדול, תקנו את מכירת החמץ לנכרי. (בעיקר בגלל בעלי מבשלות שכר יהודים, באירופה, שהיתה ברשותם כמות גדולה של משקאות חמץ ממש, ובעורם היה גורם הפסד כלכלי עצום לבעלים) מכירת החמץ מתבצעת על ידי הרב או מישהו אחר מבעלי התפקידים ברבנות או במועצה הדתית, בערב פסח (י"ד בניסן) בבוקר, לפני זמן שריפת החמץ.
נוהגים לבער חמץ בשריפה כדי לקיים המצווה מן התורה, לבטל החמץ באמירה, אחרי השריפה, על מנת להיות בטוח שלא עברנו איסור חמור, וכן למכור את מה שבעורי הינו הפסד מרובה.
ובכן, אם אין "הפסד מרובה" ראוי לא למכור מוצרי מזון המהווים או מכילים חמץ ממש, כמו: אטריות, פרורי לחם וכדומה. שמן נבט חיטה, לענ"ד כלול במוצרים המהווים חמץ ממש, שהרי בכדי להנביט את החיטה, מביאים את גרעיני החיטה במגע עם מים, והמיצוי של השמן הוא מן הגרעין הנובט.
בדיקת חמץ חייב לעשות כל מי שיוצא מביתו פחות מ-30 יום לפני הפסח, גם אם אין בדעתו לחזור לפסח הביתה.