חתונה \ יחוד

שלום וברכה,
שאלת שלש שאלות, שלשת השאלות מעניינות וטובות. ונענה על כל אחת בנפרד.

[1.] היות והגעת לגיל שמונה עשרה במזל טוב, את חוככת בדעתך האם את חייבת להינשא. מן הסתם את מתבססת בדבריך על המשנה באבות: "הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה בן שלש עשרה למצות בן חמש עשרה לתלמוד בן שמונה עשרה לחופה... בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם" (מסכת אבות פרק ה משנה כא). כמו שאנו רואים, באותה המשנה ממש, כתוב שבן מאה כאילו מת ועבר מן העולם. וכי אדם שהגיע לגיל מאה ולא מת עדיין חייב להתאבד? חס ושלום!
אלא המשנה באה לתאר את דרך העולם. ואומרת שדרך העולם שבגיל שמונה עשרה בחורים כבר בשלים לנישואין. וכך גם מפרש שם רש"י: "דעומד על פרקו להנשא".
כלומר זהו הגיל בו רב הבחורים בשלים לנישואים, אך במידה ולא בשל לנישואין לא ינשא.

בגמרא אנו מוצאים שהדברים אינם פשוטים כל כך:
"ת"ר: ללמוד תורה ולישא אשה - ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה, ואם א"א לו בלא אשה - ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה. אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה: נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה. ר' יוחנן אמר: ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה? ולא פליגי: הא לן, והא להו" (תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כט עמוד ב).
כלומר, אדם שרוצה ללמוד תורה וחושש לפרנסת ביתו, יכול לדחות את גיל הנישואין כדי ללמוד תורה. ובהמשך הסוגיא שם, מביאים האמוראים עצות מתי כדאי להתחתן. יש כאלו שממליצים להתחתן כמה שיותר מוקדם כדי להילחם ביצר הרע, ויש כאלו הממליצים לאבות להשיא את בניהם עד גיל עשרים ושתיים או עשרים וארבע, שזהו גיל שעדיין הבחורים מקשיבים להוריהם. כפי שאנחנו רואים על אף שהגיל בו ממליצה המשנה להתחתן הוא שמונה עשרה, ישנן סיבות לעכב את הנישואין.

יתר על כן* הדברים הללו אמורים לגבי גברים, שמחויבים לא לעכב את מצוות פרו ורבו, אך הנשים לא מחויבות במצווה זו. סיבה נוספת שאצל נשים גיל הנשואים פחות מדובר הוא בגלל שאצל נשים סוגית ההתמודדות עם היצר היא פחות קיצונית. אך גם לגבי נשים יש לחז"ל המלצות: "והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן" (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עו עמוד ב).
כלומר גם אצל נשים מצאנו שחז"ל המליצו להשיאן לא מאוחר מדי. ונראה מתוך עיון בדברי המפרשים שם שטעם הדבר הוא, שאשה שהיא בשלה לקשר ולא משיאים אותה, בעקבות הצורך הנפשי בקשר היא עלולה להתדרדר לקשרים לא רצויים. ולכן עדיף להשיאה כדת משה וישראל. אומנם מצד שני, חז"ל הסתייגו במקרים רבים מנישואי בוסר משום שחששו מה יקרה כאשר היא תתבגר ותחליט שהקשר איננו מתאים לה:
"תנא: קטנה, בין היא ובין אביה יכולין לעכב. בשלמא איהי מצי מעכבא, אלא אביה, אי איהי ניחא לה, אביה מאי נפקא ליה מינה? סבר, השתא לא ידעה, למחר מימרדא ונפקא ואתיא ונפלה עילואי" (תלמוד בבלי מסכת כתובות דף נז עמוד ב).
כלומר במידה והאב חושש שנישואי בתו מוקדמים מדי הוא יכול להטיל וטו, ולדעת רב המפרשים מדובר גם אחרי שהיו אירוסין (אין הכוונה למסיבה אותה אנחנו מכנים אירוסין אלא למה שאנחנו עושים היום תחת החופה).

[למדנו שהדברים מורכבים ותלויים בהרבה משתנים!]
במציאות של ימינו קשה מאוד לבחורים ובחורות לפני שרות צבאי לימודים וכד' להינשא ולפרנס את ביתם בגיל כל כך צעיר. ויתכן ובגלל המציאות הזו אנחנו גם לא בוגרים מספיק בשביל זה, כמו שבתקופתם נערים ונערות כבר היו מנהלים את משק הבית ומשתתפים בכלכלתו. ולכן יתכן ויהיו כאלה שיגידו לך לחכות לאחרי שרות לאומי או אחרי לימודים וכדומה. ישנו שיקול נוסף שצריך לציינו, והוא גיל הפוריות שאינו נמשך לנצח. לא אאריך בנושא אבל דעי, שדחיית נישואין יכול לבוא בסוף לידי ביטוי בפחות ילדים במידה ורוצים הרבה. הרב מלמד עסק בכך מעל דפי העיתון 'בשבע', ואני בטוח שאם תחפשי תימצאי.

לכן צריך להתייחס לכל השיקולים במכלול שלם ולהתחשב בכולם. אני בטוח שכשיגיע היום והבחור השיקולים שתעשי יהיו אמיתיים וטובים. תוך התחשבות בכל השאלות, האם את בוגרת מספיק כדי לדעת שזהו הבחור שמתאים וטוב לך? (ואם את כן. אז כמובן, האם הוא הבחור?), האם את צריכה עוד מעט זמן כדי להשלים את בניית אישיותך, או להחליט מהו הכיוון בו את רוצה לבנות את ביתך וכדומה...

[2.] שאלת גם האם ידיד יכול להסיע אותך הביתה ביום. בעיקרון יחוד של פנוי ופנויה אסור. אך השולחן ערוך פוסק: "בית שפתחו פתוח לרשות הרבים, אין חשש להתייחד שם עם ערוה" (שולחן ערוך אבן העזר סימן כב).
אז השאלה בעצם היא האם הרכב בו אתם נוסעים נחשב כ'פתוח לרשות הרבים'. רבו הפוסקים שדנו במיקרים רבים דומים למה ששאלת. להלכה אביא בפניך בקצרה קטע ממאמרו של הרב י"צ רימון (דף קשר 964 של ישיבת הר-עציון. ניתן למצוא זאת באינטרנט ועייני שם אם ברצונך להרחיב בנושא):
"איסור ייחוד קיים גם במכונית, כי יש חשש שמא יעצור... לכן הנסיעה מותרת רק [כשניתן לראות מה שקורה במכונית] (אור יום או פנסי רחוב) [וכאשר מידי כמה דקות עוברת מכונית]. אם עוברות מכוניות אך יש חושך, ניתן להקל ע"י הדלקת אור במכונית".

[3.] לגבי ישיבה בין שני גברים:
המקור של דין זה נמצא בגמרא מסכת פסחים (דף קיא עמוד א) שאומרת: "תנו רבנן: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין, ואלו הן:... והאשה”.
ומפרש רש"י שם שאלו השלושה לא יעברו בין שני אנשים וכן שלא יעבור איש בין שנים מהם. טעם העניין כפי שהוא מופיע בהמשך הגמרא הוא משום חשש להיזק.
להלכה דין זה לא נפסק ברמב"ם ולא בשולחן ערוך, אך אנו עדיין נוהגים כך.
כאשר מדובר גם בישיבה יש אולי לחשוש גם לצניעות שלפעמים בישיבה על ספות וכורסאות הספה זזה או יושבים בצורה לא צנועה וכדומה. בכל אופן זה לא מגופי הלכות ואם את באה להרצאה או אירוע, עם מקומות שמורים ומקומך בין שני גברים אין לך לחוש לכך.

אני מקווה שהתשובות לשביעות רצונך, בהצלחה בכל!!!
ניר, צוות ישיבת הר עציון