סגור

להנות ולישאר יהודי

שלום רב.

הנושא של השאלה שלי עוסק בשילוב של חיי תורה ומצוות יחד עם הנאות העולם הזה, אני בתור יהודי צעיר שומר תורה ומצוות שלא בא ממשפחה ששומרת קלה כחמורה,  מעוניין לדעת אם יש מקום מבחינה הלכתית באמת גם לשמור תורה ומצוות וגם לבלות ולעשות דברים שאני רוצה כמובן שבהגבלה מסויימת במידה ואין ברירה, חשוב לי לקבל תשובה הלכתית ולא השקפתית על פי דעתך האישית, יש לי מספר שאלות אשמח לקבל עליהם תשובה :

1. האם יש איסור מהתורה לשתות (לא הכונה להשתקר כל יום ולהגזים אלה פעם בחודש איזה בירה קטנה עם חבר) ? ואם אין בעיה בשתייה ממש אז האם מותר לי לשבת בבר בפינה שקטה  שאין בו כל כך פריצות ולהנות משיחה טוב עם חבר ובירה?

2 . לאחר מחשבה רבה שבמידה וזה חילול ה´ לשבת בבר של חילונים, האם יהיה לי מותר ליזום הקמת בר דתי כשר ללא שום פסולת של פריצות ואפילו הקים בו מספר שולחנות עם וילונות לשם צניעות ואפילו הזום יום קבוע בו יהיה רב אורח שיעביר שיעור אקטואלי ומחזק  ( חשוב לי להדגיש שבעם ישראל יש הרבה צעירים וצעירות שאם לא יהיה להם מסגרת מסוג זה יכולים ללכת למקומות חילונים ובאמת חלילה ליתקלקל) .

3. האם מותר ללכת להופעה של זמר חילוני שלא שר שירים כל כך מקולקלים כמו רוב הדור הזה ובמידה ואני באמת לוקח את מילות השיר שלו ומפרש אותם איך שאני מרגיש ? וגם האם זה בעיה לעמוד במקום כזה של הופעה שיש בו קהל מעורב? ובמידה וכן האם יש מקום לשאוף להקים באותם הופעות אזורים לדתיים שגם הם יהנו מדברים מסוג זה?

חשוב לי להדגיש שאני מדבר בתור בן אדם שכן רוצה להיות דתי אבל מצד שאני לא מחפש ליפול לעצבות בגלל הגבולות של ההלכה ולכן אני מחפש דרכים להנות בתוך גבולות הגזרה ההלכתיים.

תודה מראש ש.

תוכן התשובה:

ב"ה,

שלום וברכה,

א. בשאלתך יש הנחה סמויה שמי ששומר הלכה יכול להגיע לעצבות - ולא היא,

יש עוד הנחה שמי שאין לו מגבלות הלכתיות הוא שמח ומאושר, גם הנחה זו לא נכונה,

האם מי שהולך לפאב ללא שום הגבלה שמח יותר ממי שלא הולך ויש לו והנאות כשרות אחרות? ממש לא, את זה ניתן לראות גם במציאות וגם במחקרים על האושר.

ב. אתה נמצא בין שני עולמות והדבר יוצר קשיים בעצם הדרך,

מצד אחד אתה רוצה לשמור על גדרי ההלכה ומצד שני מסתכל על המקומות שנוצצים שמראים כביכול שאנשים שם מאושרים,

זו דרך שיכולה להתיש את האדם, כמו מי שנכנס באופן במכוון למסעדה לא כשרה שמדיפה ריחות חזקים ומגרים, ואסור לו לאכול שם.

לכן הפתרון הוא לא להכניס את הכשרות המחיצה ואת בית המדרש לפאב, אלא להוציא את הפאב מהראש, שם לא נמצאת השמחה ולא האושר, מקסימום הנאה זמנית שיכולה להשאיר טעם של ריקנות.

יש מספוק הנאות כשרות מחוץ לפאב, יש חברים טובים יש מקומות בילוי וטיול נעימים,

בכל בתנאי שלא חושבים שהנוצץ הוא המאושר.

בברכה,

דני ארגמן

התשובה התקבלה מהרב דני ארגמן, שאלות בנושא הלכה, יעוץ זוגי ולקראת חתונה
יז בניסן התשעז
,
13 באפריל, 2017
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תומך בימין החדש. הרב קלמנזון צילום: דף הפייסבוק של בית ועד לתורה עתניאל

הרב בני קלמנזון נדבק בקורונה

קרא עוד