סגור

הלכה

שלום וברכה כבוד הרב. לגבי מצות לפני עור לא תתן מכשול, כתב הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש (פרק יט הלכה יד) וגם בספר מצות (לאו רצ"ט) שלאו זה מדבר על נתינת עצה רעה. וכנראה הוא סובר שמקרא יוצא מידי פשוטו וגם נחשב לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו. ומי שממש מכשיל עור, עובר משום "לא תשים דמים בביתך" וגם "ועשית מעקה לגגך". מצד אחר גם לענין לאו של "לא תשים דמים בביתך" כתב בפרק י"א הלכה ג, שאין לוקין בו משום שזה לאו שאין בו מעשה. אבל נשאלת השאלה שאם מישהוא ממש נתן מכשול לפני עור, לכאורה הוא עשה מעשה ממש, אבל אף על פי כן לפי האמור למעלה הוא לא יתחייב מלקות. קודם כל, האם דברים האמור נכונים הם? ואם כן למה אדם כזה פטור ממלקות? תודה רבה

תוכן התשובה:

בס"ד

שלום וברכה

כל אדם שנותן מכשול לפני חברו הרי זה מזיק את חברו וחייב מדין אדם המזיק בחברו חמשה תשלומים (נזק, וצער ורפוי ושבת ובשת), מה לי עוור ומה לי פקח, בשני המקרים חייב לשלם אם יש נזק, כמבואר בריש חובל ומזיק. אבל כל דבר שניתן לתשלומין אין לוקים עליו (עיין חנוך מצוה תרב).

שבת שלום

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ

התשובה התקבלה מרבני מכון התורה והארץ, שאלות בנושאי מצוות התלויות בארץ
יח בכסלו התשפא
,
04 בדצמבר, 2020
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חגית משה צילום: יחצ

חגית משה דורשת - ראש הרשימה או תיק בכיר ראשון

קרא עוד