סגור

הוספת פסוקים לחג ושאלות

שלום וברכת שנה טובה!

1. בתפילת העמידה של הימים הטובים יש את הפסקה הבאה:

"וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה מועֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון אֶת יום ** בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם".

לאחר עיון בגניזת קהיר, גיליתי כי להרבה מהנוסחים מוצמד המשפט הבא : "ככתוב בתורתך:" ואז פסוקים של החג.

שריד לכך נשאר בתפילת שחרית של שבת ששם נאמר: "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת.....". שהרי בתפילות העמידה של שבת, הפסוק הזה היה בכל תפילה.

ברצוני לצרף לתפילת העמידה שלי את הפסוקים המדברים על יום הזיכרון. אתפלל עמידה כרגיל ואז ב"זכר ליציאת מצרים" אוסיף את "ככתוב בתורתך:" ואת הפסוקים כפי שאלו רשומים בגניזת קהיר. זה מחבר אותי לחג ונותן נופח לתפילה, והבדל בין חג לחג.

האם הדבר מותר בעיניי הרב או שמא מדובר בהפסק? (מזכיר, אלו לא פסוקים שליקטתי בעצמי, כי אם מצאתי בגניזה וכולם לקוחים מהתורה, ונראה שזה היה המנהג הרווח בארץ ישראל ואולי אף באשכנז). אם לא ניתן להגיד אותם, באיזה שלב כן אפשרי?

2. אם ניתן לקרוא את הפיוטים בתפילה בהזזת שפתיים בלבד, ללא הוצאת קול (הפיוטים בשחרית לפני קריאת התורה).

3. מה קודם למה: הברכות על התמר\לובייה (כמובן תוך ברכות הנהין) וכ'ו ואז קידוש על יין ולחם. או קודם קידוש ואז הברכות.

תודה רבה וברכת חג שמח!

תוכן התשובה:

בס"ד

שלום רב,

שלום וברכת שנה טובה!

להלן השאלות שלך ותגובותי

1. שריד לכך נשאר בתפילת שחרית של שבת ששם נאמר: "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת.....". שהרי בתפילות העמידה של שבת, הפסוק הזה היה בכל תפילה -

התגובה שלי: אתה משער השערה, אלא שאין לה הוכחה. ההשערה שלך על ציטוט 'ושמרו' בכל תפילות השבת היא שגויה. בערבית של שבת יש ציטוט מתוך התורה של פסוקי "ויכלו השמים..." (לא הפסוק: 'ושמרו' כמו שאתה משער).

2. ברצוני לצרף לתפילת העמידה שלי את הפסוקים המדברים על יום הזיכרון -

התגובה שלי: אחד העקרונות של תפילה בעמ"י הוא תפילת הציבור. יש לכך שני מרכיבים: א) להתפלל יחד - בבית כנסת אחד, במניין. ב) כולם יתפללו אותו נוסח, אותן מילים - אותו טקסט.

אפשר להבין את הרצון שלך להביא לידי ביטוי הרגשה פרטית, כפי שאתה מציין "זה מחבר אותי לחג ונותן נופך..." אבל המקום לכך אינו תפילת ציבור. כל אדם יכול להביא לידי ביטוי דרכים פרטיות של חיבור לחג (פסוקים - פיוטים) בזמנים אחרים ביום, לא בזמן תפילת הציבור.

3. אם ניתן לקרוא את הפיוטים בתפילה בהזזת שפתיים בלבד, ללא הוצאת קול (הפיוטים בשחרית לפני קריאת התורה) -

תגובתי: אפשר לקרוא את הפיוטים בהזזת שפתיים ללא הוצאת קול.

4. מה קודם למה: הברכות על התמר \ לובייה (כמובן תוך ברכות הנהין) וכ'ו ואז קידוש על יין ולחם. או קודם קידוש ואז הברכות -

תגובתי: וודאי קידוש קודם לכל אכילה; על כך אין שום ספק!

אכן יש מקום לשאול, האם ברכת המוציא תהיה קודמת לסימנים או שהסימנים יהיו קודמים לברכת המוציא ואכילת חלה. בעניין זה יש מנהגים שונים. אני מביא לך את דברי הרב אליעזר מלמד שליט"א:

יש נוהגים לאכול את הסימנים עוד לפני אכילת הלחם, אבל המנהג הנכון יותר, להקדים את הלחם. מפני שלפי ההלכה, מצד חשיבות הלחם יש להקדימו לשאר המאכלים (פנה”ל ברכות ט, ח). בנוסף לכך, אם יאכלו את הסימנים לפני הלחם, יתעורר ספק האם צריך לברך אחריהם ברכה אחרונה (שם ג, יב).

https://ph.yhb.org.il/15-03-13/

התשובה התקבלה מהרב גלעד שטראוס, ר"מ באולפנת כפר פינס
כז באלול התשפ
,
16 בספטמבר, 2020
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: פלאש 90. גרשון אלינסטון

מקומם: המנהל האזרחי דחה את הנגשת מערת המכפלה

קרא עוד