קריאת שמע שעל המיטה: נוסח עדות המזרח ונוסחים נוספים

קריאת שמע שעל המיטה בנוסחים נוספים

• קריאת שמע על המיטה - נוסח אשכנז
• קריאת שמע על המיטה - נוסח ספרד

לשם ייחוד

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם אות י ואות ה בשם אות ו ואות ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֱלָהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וַהֲרֵינִי יָרֵא מִמֶּנּוּ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. וְכֹלָּא קָמֵיהּ כְּלָא. וַהֲרֵינִי מַמְלִיכוֹ עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר וְגִיד וְגִיד מֵרַמַ"ח אֵבָרִים וְשַׁסַ"ה גִּידִים שֶׁל גּוּפִי וְנַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי מַלְכוּת גְּמוּרָה וּשְׁלֵמָה, וַהֲרֵינִי עֶבֶד לַיְהֹוָה יִתְבָּרַךְ. וְהוּא בְּרַחֲמָיו יְזַכֵּנִי לְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

רבונו של עולם

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי. בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
אין אומרים בשבתות וימים טובים: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וְחוֹלָאִים רָעִים:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

ברכת השכיבנו

יש נוהגים להוסיף ברכת השכיבנו ללא חתימה, לפי דברי השולחן ערוך (שולחן ערוך אורח חיים רלט א):

הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ.

בחול: וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ מַכַּת אויֵב, דֶּבֶר, חֶרֶב, חוֹלִי, צָרָה, רָעָה, רָעָב, וְיָגוֹן וּמַשְׁחִית, וּמַגֵּפָה. שְׁבר וְהָסֵר הַשָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה מִכָּל דָּבָר רָע וּמִפַּחַד לַיְלָה:

בשבת ויו"ט: וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ (וְעַל יְרוּשָׁלָיִם עִירָךְ) סֻכַּת רַחֲמִים וְשָׁלוֹם.

ברכת המפיל

אין לדבר, לאכול ולשתות בין ברכת המפיל לשינה. לכן יש האומרים ברכה זו אחרי כל שאר הסדר כדי שלא להפסיק בין ברכת המפיל לשינה, ובסידורי נוסח אשכנז ומזרח, נדפס בתחילת הסדר. בשעת דחק, כמו כדי להשתיק את הקטן, מותר לדבר בינה לבין השינה.ואם היה צמא מאוד יכול לשתות ויברך תחלה וסוף. [אחרי חצות יאמר הברכה בלי שם ומלכות]:

בָּרוּךְ [אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם] הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי מֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן . יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים לְשָׁלוֹם, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הַטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וּמֵחוֹלָאִים רָעִים וְאַל יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, יבטא היטב את הט"ית והתי"ו: וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. [בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה ], הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

שמע ישראל

יש להשמיע לאוזנו מה שאומר בקריאת שמע, ולומר את המילים באופן ברור ויפה.

האשכנזים נוהגים שהקורא את שמע ביחידות אומר "אל מלך נאמן" לפני הפסוק הראשון של קריאת שמע, ואינו כופל "ה' אלהיכם אמת" בסוף כמו הציבור. והספרדים נוהגים לכפול.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד. (דברים ו, ד)
(בלחש:) ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. (דברים ו, ה)

יפסיק מעט לפני שמסיים ואומר "עַל לְבָבֶךָ" ו וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. ז וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. ט וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים ו, ו-ט)

יג וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. יד וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. יז וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם. יח וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. כ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים יא, יג-כ)

יבטא היטב את העין של "נשבע": לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. (דברים יא, כא)

לז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לח דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (במדבר טו, לז-מא) אֱמֶת.
והחזן בבית הכנסת כופל: יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת.

לקט פסוקים

ה יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. ו רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. (תהלים קמט, ה-ו)

יחזור פסוקי "הנה מטתו" ג’ פעמים משום שיש בהם 20 תיבות כפול 3 פעמים, כנגד שישים גיבורים:
הִנֵּה (יזהר לבטא היטב את הט' והת' של מלת "מטתו" שמא ישמע מיתה ח"ו) מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל: כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:
אח"כ יאמר את ברכת הכהנים שיש בה 60 אותיות שהם כנגד אותם 60 גיבורים שמסוגלת לשמירה:
יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ. (במדבר ו, כד)
יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. (במדבר ו, כה)
יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. (במדבר ו, כו)

טוב לומר פסוקים אלו לפני "יושב בסתר עליון כדי שיהיו ראשי התיבות של חמשת הפסוקים הבאים בגימטריא שד"י ("דרך צדיקים, חלק ב, עמוד 18):
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. (משלי ג, כד) שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. (תהלים יז, ח) אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵנִי. (תהלים ג, ו) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת. (תהלים לא, ו)

ישב בסתר עליון

(אח"כ יאמר קטע זה , שיש בו 60 מילים וגם הם כנגד אותם 60 גיבורים ומסוגל הקטע לשמירה)
א יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. ב אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ. ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת. ד בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. ה לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. ו מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם. ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ. ח רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. (תהלים צא, א-ח) כִּי אַתָּה יְהוָה מַחְסִי

וידוי

יעמוד ויאמר ודוי, ואם עשה איזה עון באותו היום יתחרט ויתודה עליו בלב נשבר ובדמעה ויקבל עליו שלא יעשהו עוד, ואם ככה הוא עושה אשריו ואשרי חלקו. שכל מי שדן את עצמו למטה אין דנים אותו למעלה ואם מקפיד ומתמיד בזה כל יום בלי לפספס זוכה להיות ממארי דחושבנא. זכות גדולה ועצומה להתמיד בזה.

אם אמר וידוי בתיקון חצות לא יחזור לאמור שוב בק"ש שעל המטה שלא יהיה ככלב שב על קיאו.

ימים שאין אומרים בו תחנון כגון: שבת, ראש חודש, יום טוב ועוד, וכן במוצאי אותם הימים עד חצות, לא יאמר וידוי

אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ:

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ עֵצות רָעות . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. וְתִעְתַּעְנוּ.
וְסַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)

אנא בכח

בכל לילה יאמר את "אנא בכח" כולו, ואחר שיגמר אותו יחזור לומר את הפסוק שכנגד אותו לילה שלוש פעמים

אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵם (נ"א: רחמי) צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

סגולה לומר פסוקים אלה בסוף הקריאה שמסוגלים לשמירה ולתיקון וטמונים בהם סודות עליונים:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. (תהלים קב, יד)
בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת. (תהלים לא, ו)
רב העדות נוהגות לסיים ולחזור פסוק זה י"ב פעמים: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם.

יהדות ג'רבה ממשיכים אחרי תהלים לא ואומרים (איש מצליח): בְּטוֹב אָלִין וְאָקִיץ בְּרַחֲמִים.
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. (דברים לג, ד)

ואחרים ממשיכים מתהלים לא ואומרים: אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. (תהלים צז, יא)
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב. (בראשית מט, יט)

קריאת שמע שעל המיטה: חיבור עמוק לפני השינה

קריאת שמע שעל המיטה, היא הזמנות לסיים את היום בטקס בו אנחנו מודים על היום שחלף ומבקשים הגנה ושלווה ללילה הקרב. עיקר התפילה היא ברכת המפיל, קריאת שמע ופסוקים נוספים, ביניהם הפסוק המפורסם "המלאך הגואל אותי...".

קריאת שמע שעל המיטה לנשים

מצוות קריאת שמע מחייבת גברים ונשים כאחד. ויש לאומרה בכל יום גם בימות השבוע וגם בשבתות וחגים.

הלכות קריאת שמע שעל המיטה

• יש מנהגים שונים לסדר קריאת שמע על המיטה, יש מי שכתבו להגיד את ברכת "המפיל" לפני קריאת שמע, ויש שנהגו לאומרה רק לאחר קריאת שמע ושאר הפסוקים.
• אין מברכים ברכת "המפיל" אלא פעם אחת בלילה, ולכן גם מי שהתעורר באמצע הלילה, אינו חוזר ומברך את הברכה.
• לכתחילה – אין לאכול, לשתות או לדבר אחרי קריאת שמע שעל המיטה, אבל מי שנצטרך לאיזה דבר דחוף, יכול לעשות זאת, ולא יחזור על הברכה.

שאלות בנושא קריאת שמע בשאל את הרב