"עבורי אין דבר כואב או מפרק יותר מפרידה, וזה בכלל לא משנה אם הוא נפרד ממני או אם אני נפרדתי ממנו; זה פשוט משול למוות", כך פותחת שמחה ברנס, מגישת הפודקאסט "בואו נדבר על דייטים", את הפרק העוסק בפרידות. בפרק החדש היא מארחת את חברתה הקרובה הדס מאירמן אשרי, ויחד הן מנסות לנתח את חווית הפרידה הרומנטית האוניברסלית.
בתור אישה נשואה, איך את מסתכלת במבט לאחור על הפרידות שהיו לך?
"כיוון שכבר הגעתי לאיזשהו יעד מבחינתי, ואני יודעת שעכשיו הצלחתי לעצור באמת, אני מרגישה שכל הפעמים הקודמות כן הובילו אותי לכאן. אז במבט לאחור, אני יכולה לראות את היד המכוונת שהובילה אותי לנקודה הזאת בעת. כל האנשים שפגשנו בדרך היו פשוט שליחים. וכל אחד לימד אותי משהו, כל אחד נתן לי את הערך שלו ועזר לי להבין מה אני באמת רוצה".
לצפייה בפרק המלא:
מה יותר קשה לדעתך? להיות היוזמת או זו שנפרדים ממנה?
"וואו. אני תמיד אהבתי להיות זו שנפרדים ממנה, להרגיש פחות חרטה, פחות ספקות, שהאחריות לא עלייך. אני חושבת שכשאנשים נפרדים מאחרים, הם צריכים לקחת על עצמם הרבה עול ואחריות ומחשבה איך לעשות את זה נכון".
"Date it until you hate it"
במהלך השיחה, השתיים דנו בשאלה מתי מבינים שהגיע הזמן להיפרד. כשנשאלה כיצד ידעה שהגיע הזמן לסיים מערכת יחסים, השיבה מאירמן אשרי כי ההחלטה התקבלה ברגע שהצטברו יותר מדי סיבות להישאר מחוץ לקשר מאשר בתוכו. לדבריה, מעולם לא החזיקה בתפיסה הרומנטית של "הזוגיות המושלמת" המוכרת מסרטי דיסני, ולכן כשהפערים והחסרונות נעשו משמעותיים מדי, המסקנה הייתה ברורה מבחינתה. ברנס, לעומתה, מצטטת את הגישה "Date it until you hate it" שלפיה יש למצות את הקשר עד שמבינים באופן טבעי שהוא הגיע לסיומו. היא מספרת גם על מערכת יחסים ארוכה שהסתיימה בהחלטה משותפת, ללא אשמים וללא אירוע דרמטי שהוביל לפרידה.
"זאת הייתה הפרידה הכי קלה שהייתה לי בחיים", אומרת ברנס. "נמנעו ממני רגשות אשמה וכעס כלפי או כלפיו ומה היה אילו. פשוט יצאנו עד שהקשר התפוגג מעצמו. התקדמתי, הבנתי שזה לא מתאים לשנינו ולכן היה לי מאוד קל אחר כך להמשיך הלאה".
את הראיון חותמת מאירמן אשרי בסיפור הנס שלה, לאחר שהתייאשה מהאפליקציות, שוחחה עם המחנכת שלה שייעצה לה להתפלל. עוד לפני שהספיקה, חברותיה מצאו עבורה את בעלה, אור. "שנייה אחרי החושך הכי גדול הגיע האור", הן מסכמות, ומזכירות שגם פרידה היא רק מדרגה בדרך אל היעד.