החברה בישראל עוברת שינוי, כך גם החיים בלוד- עיר מעורבת עם מרקם חיים עדין מהרגיל. הגרעין התורני הגדול בישראל- שצומח ונבנה עושה בה עבודה נהדרת, אבל בכל הנוגע לחיזוק היהדות בעיר, העבודה, כאמור, דורשת השקעה כמעט כפולה. לשם כך, לפני כשבע שנים, הוקם בעיר בית המדרש בלוד להעמקת הזהות היהודית בעיר. בית המדרש פועל במתכונת ייחודית שמטרתה יצירת שיח פורה ורלוונטי והוא נועד לסטודנטים- הן לתושבי העיר והן לתושבי כפרי הסטודנטים. הרווח הוא עצום: הסטודנטים זוכים להעמיק, לחקור ולבנות יסודות וחיבורים מתוך סקרנות ואחווה. הלימוד בבית המדרש למעשה מייצר “שגרירים” לעתיד שמשפיעים על התודעה הישראלית והיהודית הציבורית, ומחברים את דור העתיד לזהות יהודית בישראל, ובלוד בפרט.
"עם חזרתנו משליחות באנגלית והגעתנו ללוד, זכיתי להקים את בית המדרש", מספר אילן גולדמן, מנהל ומקים בית המדרש לזהות יהודית בלוד. "הוא מיועד לסטודנטים בעיר הבאים ללא רקע או עם מעט רקע וחיבור ליהדות".
עובדתית, מדובר בסיפור הצלחה מרגש. בכל שנה עשרות סטודנטים משתתפים בתכנית ארוכה ומשמעותית לחיבור אישי לזהות היהודית שלהם, ובהמשך הם מחברים גם אחרים. למעשה גם הדור הצעיר בבתי הספר הממלכתיים בעיר זוכה לפעילות ערכית שכזו כשלא פחות מכ-2,000 תלמידים ברחבי העיר משתתפים בשיעור שבועי חווייתי- כל זאת דווקא בזמן שרוחות שליליות ואנטי מסורתיות (“הדתה!”) מנסות לתפוס מקום משלהן בשיח הישראלי. הילדים בעיר זוכים ללמוד על נושאים שהם ערכי יסוד בישראליות היהודית: חכים, ציונות, דמויות מופת ועוד.
אלא שהשנה, למרות ההצלחה הגדולה, המצב- כמו אצל רוב הישראלים- לא ברור, כשגם המימד הפוליטי תופס מקום.
"לאור ריבוי מערכות הבחירות והשלכות נגיף הקורונה", מספר הרב אילן, "לראשונה, בית המדרש יחד עם כל מפעלי הגרעין התורני בעיר - פונים לציבור לשם המשך הפעילות".
גיוס ההמונים הלודאי נמשך בשיא עוזו. במסגרת פרויקת גיוס המונים הציב הארגון יעד של -150,000 ש"ח, מתוך אמונה שפרויקט כזה- דווקא בתקופה לא פשוטה של רוב הישראלים- נחוץ כמו אוויר לנשימה לעיר כמו לוד. ללא זהות יהודית, העיר לוד תיאלץ להלחם על עתידה בעוד כמה חזיתות שונות.
"נשמח אם כל מי שיש ביכולתו בזמנים אלו לתמוך, יסייע בתרומה להמשך הפעילות ולבניית קומה נוספת", מבקש הרב אילן.