אפשר להדחיק, אבל הגוף זוכר הכל: מה עושים בזוגיות כשיש עבר של פגיעה מינית?

דווקא במרחב הבטוח יכולה להתעורר פגיעה מהעבר. למה זה קורה דווקא עכשיו ומה עושים עם זה בתוך הזוגיות?

יהונתן ויסכה שומר 28/10/20 22:42 י בחשון התשפא

אפשר להדחיק, אבל הגוף זוכר הכל: מה עושים בזוגיות כשיש עבר של פגיעה מינית?
צילום: shutterstock

דווקא כשהכל סוף סוף מרגיש בטוח , כשיש על מי לסמוך, כשהעתיד נראה ורוד, התקשורת מיטיבה, הפגיעה, שהצליחה עד כה להידחק לפינה, לפתע צפה ומשמיעה את קולה במרחב האהבה.

כהקדמה לשיתוף זה, בו ניגע בנושא של נוכחות פגיעות מיניות מהעבר בזוגיות חשוב לי לומר שזו לא המומחיות המיקצועית שלנו, וכשזה "לב הסיפור" המונח על השולחן , נפנה אותם ברגישות לאנשי מקצוע מומחים.

אך במפגשים הרבים שלנו עם זוגות. בתוך הדינאמיקה העדינה של קרבה וחשיפה רגשית ופיזית היא מופיעה לה שם, הפגיעה מהעבר. ובקלות רבה מידי, ולגמרי בטעות, זוגות משחזרים שוב ושוב את הבדידות והכאב התהומיים שאותם מנסים לקבור כבר שנים.


הגוף זוכר- הניתוק המתרחש פעמים רבות, כתוצאה מפגיעה הוא סוג של הגנה. הגנה מפני הפלישה, הגנה פנימית על שפיות עצמית, הניתוק מאפשר החזקה של מי שאני ומה שאני כן יכולה להכיל. הוא כמו מעלים את הנפש שכביכול היא לא תחרב עם המגע הלא רצוי בגופה.

הניתוק יכול כמו כביכול כמעט להשכיח. אבל הגוף זוכר, זוכר הכל.

כך שברגעים זוגיים מיוחדים, הכל מלא בהתחשבות ואהבה, אבל משהו אחד קטן שמתרחש ומזכיר לגוף את סוג המבט, סוג המגע, החשיפה, הפלישה או רק משהו מהאוירה הגוף הזוכר מאותת וזועק- סכנה.

אבל למה דווקא עכשיו , כשהכל טוב ומוגן? כשהזרועות  עוטפות, העניים רואות, האוזניים קשובות והלב מרגיש? איך זה קשור לרגע האינטימי והמופלא שכמעט התרחש עכשיו בניהם?

הביטחון להפגע

דווקא במרחב הבטוח מתעוררת וצפה הפגיעה, כי היא מזהה שיש פה מרחב שריפוי יכול להתרחש בו. שיש לה כעת אפשרות להישמע, לרפואה.

הזוגיות הטובה לא תיקח, תעלים או תשנה את הכאב שהיה. אבל היא יכולה לשנות את הסיפור שמתרחש, את הפגיעה שעדיין רוחשת ומתקיימת בתוכה, בכל פעם מחדש.

הריפוי שבזוגיות- איננו רוצים להיות מטפלים אחד של השניה, בזוגיות. זו אחת הדינאמיקות המשמידות את סיפור התשוקה.

אבל אנחנו כן יכולים ליצור יחד מרחב זוגי שמאפשר ריפוי.

מהו מרחב זוגי המאפשר ריפוי ? ואיך פגיעה יכולה לעיתים, במסע זוגי קשוב ממש להפוך פגיעה לפגישה מעמיקה?

ברגעים בהם הגוף זוכר, נזכר ומזעיק, צף התהום של הכאב והלבד העצום שהיה שם בעת הפגיעה.

ואם ברגע זה יש עצירה.

החזקה קשובה.

הסתכלות מעמיקה אל תוך העניים ואמירה- אני איתך. אני רואה אותך. אני כאן בשבילך.

לתחושת הלבד אולי תהיה רפואה, ולאט לאט הגוף יוכל ללמוד לשחרר את מסך הניתוק וההגנה. כי המסר כעת הוא ראיה, נוכחות, הקשבה ושוב ראיה. אני יותר לא שקופה.

אולי יוכל להבנות גשר של תקוה וקרבה מעל תהומות הפגיעה.

הגוף יחקוק בתוכו את עומק הפגישה שנוצרה, התאים בגוף יצרבו בתוכם את רגעי הנוכחות, הביטחון, הראיה והאהבה. הלוואי.

 

 

הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.

מוזמנים להצטרף לקבוצת פייסבוק בשם "סגר של אהבה", שתלווה אתכם יחד בתקופה הקרובה. ולקבוצת ווצאפ  בשם "עונג שבת זוגי". לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com.

 

לטורים קודמים

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר