סגור

פרשת שלח לך: אמיצים מול נוצצים

אל מול הפופולריות של המרגלים הטועים, כלב ויהושע עומדים לצד משה ואהרון, בצד הכי לא פופולרי שיכול להיות- צד האמת. כלב ויהושע בחרו באמת על פני שאגות ההמון

הרב ברוך אפרתי
יח בסיון התשפ
,
10 ביוני, 2020 13:47
חוקר פרטי

חוקר פרטיצילום: shutterstock

כלב ויהושע. שני מרגלים, שני גיבורים, שני אמיצים. עומדים יחד מול חבריהם הנוצצים, וחולקים עליהם בלי פחד.

המרגלים היו פופולרים מאד עוד טרם הליכתם לרגל את הארץ. הלא הם היו בכירי העם מכל שבט ושבט, אנשים מובחרים וחשובים- 'ראשי בני ישראל המה'. גם לאחר שחזרו והוציאו שם רע על א"י, העם הריע להם, בכה בעקבות דבריהם, קיבל את עמדתם, וביקש לסקול את משה.  כמובן המרגלים היו אנשים גדולים, וחטאו מסיבה גדולה, רוחנית וערכית. הם ביקשו להגיע לשמים מבלי לעבור בארץ, בניגוד לצו האלוקי לרשת את ארצנו.  אך אל מול הפופולריות של טועים אלה, כלב ויהושע עומדים לצד משה ואהרון, בצד הכי לא פופולרי שיכול להיות- צד האמת. כלב ויהושע בחרו באמת על פני שאגות ההמון.

דביקות באמת גם כשאינה פופולרית- זו תכונתם הטבעית של ישראל. 'הן עם לבדד ישכון', עם שעומד מול העולם האלילי בימי קדם, וקורא בקול גדול את הצו האלוקי- 'אנכי ד', לא תרצח, לא תנאף" וכו'. עמי קדם היו אליליים, רוצחים, נואפים. כך האלילה הבבלית אשתר, דמותה עם כלי מלחמה וללא בגדים, ביטוי של גילוי עריות ורצח. כך גם הבעל והאשרה, תמיד הנם ללא בגדים, ועם חרבות. לעומתם, עם ד' עומד וקורא למוסריות העולם, לאלוקיות בעולם, בצורה הכי לא פופולרית שיכולה להיות, אך בדביקות באמת, שבסוף תנצח, ועודנה הולכת ומנצחת.

מעניין הדבר ששני המרגלים הצדיקים הם יהושע נציג שבט יוסף, וכלב נציג שבא יהודה. שניהם יחד מבטאים את הגזע המרכזי של כלל ישראל, כנבואת יחזקאל- "וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ".  על פי דברי הרב קוק (בהספדו לבנימין זאב הרצל ז"ל) יהודה מייצג את קדושת העם- 'היתה יהודה לקדשו', ויוסף מייצג את לאומיות העם- 'ישראל ממשלותיו'. יחד הם בונים ממלכת כהנים וגוי קדוש.

בעוד יהודה ואפרים הם הגזע, השבטים הנוספים הם ענפים היוצאים מן הגזע. יהודה ואפרים הם הכלל, העקרון, והשבטים הנוספים הם הפרטים, היישום.

גזע ישראל ויהודה- תמיד נוטה לטובה באומץ. הגזע אינו מוציא שם רע על הארץ. אם יש חטא וטעות בישראל, הוא תמיד בענפים, בירידה לחיי המעשה, בפרטים, בחולשות המקריות. לכן יהודה ויוסף לא חטאו, אלא שאר השבטים. החטא הוא מקרי לנו ולא עצמי, לא גזעי. הוא טעות פרטית, נקודתית. תפיסה זו גורמת לאופטימיות גדולה עבורנו- אנו טובים בשורשנו, טובים היינו וטובים נהיה, ועל כל החטאים הצדדיים נוכל להתגבר, ולתקן.

המרגלים התכוונו כבר מתחילת הדרך לכיוון לא טוב- "אמר ר' חייא בר אבא מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל". משה רבינו ידע זאת, ולכן- "ויקרא משה להושע בן נון יהושע - התפלל עליו משה, יה יושיעך מעצת מרגלים". משה מתפלל על יהושע, שיזכה להנצל מעצתם של 'רשעים אלו' (-כלשון רש"י בתחילת הפרשה).

לעומת יהושע שזכה לברכה ממשה, כלב הלך בכוחות עצמו להתפלל על קברי אבות, כדברי הגמרא בסוטה- "אמר רבא- מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן- אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים".

התוספות מעירים על תפילת כלב- "וא"ת והאמר במסכת ברכות דמיתי לא ידעין מידי, ומשמע במסקנא, ואפילו אבות העולם?  ויש לומר, דעל ידי תפלה שזה מתפלל מודיעין להן שכך נתפלל".

הגמרא בברכות אומרת שהמתים אינם יודעים את המתרחש בעולם הזה. שואלים התו'ס, אם כך מדוע כלב התפלל על קברי אבות וביקש מהם להתפלל עליו? הרי הם אינם מודעים למציאות כלל? ענו התו'ס- אם אדם מתפלל על קברי אבות, בשמים מעוררים את נשמתם ומספרים להם את המתרחש בעולם הזה כדי שיבקשו רחמים על המתפלל בקברם. משמע מדברי התו'ס, שדוקא הפניה העצמאית של כלב לאבות, היא שעוררה אותם להתפלל עליו לד'. אחרת, לא היו מסייעים לו.

שתי דרכים אנו לומדים מכלב ויהושע בהתגברות על הלחץ החברתי לעשות עבירה- יהושע מקבל כח ביוזמת אחר, וכלב מקבל כח ביוזמת עצמו.

כאשר יש לחץ שלילי ציבורי, עלינו לאחוז בשתי מידות אלו. מחד למצוא דמויות ערכיות רוחניות שיוכלו לסייע לנו בשמירה על עצמנו כאנשים טובים המנסים להתקדש. לקבל עזרה מבחוץ, ביוזמה חיצונית של אנשים טובים. ויחד עם זאת, עלינו לפנות בעצמנו בתפילה לד', ובעשיה משותפת חיובית אקטיבית, שדוחה הרבה חושך.

יהושע וכלב- קדושה פסיבית וקדושה אקטיבית, כמותם אנו מבקשים להיות בכל ימינו. בע"ה.

11.06.2020

1. חטא המרגלים אחד מחמישים של חטא גלות אלפיים - משל "מאיסה" אחת אל מול חמישים "מאיסות" (משה אהרון )


חטא המרגלים אחד מחמישים של חטא גלות אלפיים
11/06/2020 05:47:30


שהמרגלים מאסו בארץ בערך של ארבים שנה.

ואנו חטאנו במאיסת הארץ בערך של אלפיים שנה.

שם נמנעה לבסוף ההשמדה.

בגלות אלפיים להוותינו אירעה לבסוף השואה.

הכורת עלה והשמיד הכל.

הנה כי כן,

עד שאתה כב' הרב מדבר על הפן הכללי של לשון הרע.

אני ברשותך מבקש לשוב לעיקר - מאיסת הארץ והוצאת דיבתה

והנה כל סיפור המרגלים ועונשם ארבעים שנה במדבר .

לא בא אלא כמשל לעתיד - לגלות אלפיים.

שבפועל כאלפיים שנה מאסנו שוב ושוב את ארץ.

ונתלנו בקן טעמים לא להגיע אליה ולא לשלם את מחיר קניינה .

ואפילו נמצאו מי שסרסו כתובים והמציאו מדרשים מופרכים

על "שבועות כביכול "שלא לעלות בחומה.

שם בחטא המרגלים משה הצליח למנוע השמדה

בשואה לא הצליח והכורת עלה והשחית הכל.

ואכן לא בכדי אבי הנביאים משה נקרא ככזה - אבי בנביאים .

שהוא הוא ניבא ראשית כאחרית - בסגירת מעגל.

שהוא ניבא שלסוף ישוב חטא המרגלים ובכפולה של חמישים

[אלפיים שנה לחלק לארבעים] .

והוא שכבר הזהיר לאמור :

"וקראת אתכם הרעה באחרית הימים " = השואה האיומה

ולא בכדי גם נחתמת למעשה כל שליחותו של משה

ב"שירת האזינו" - "שירת השואה והתקומה" לעתיד.

ועתה צאו וראו מה הטעם כל שנה ללמוד פרשת המרגלים.

ולא לערוך את הבירור התיאולוגי המתחייב של משפט גלות אלפיים

והשואה הנוראה שבסיומה .

איך אפשר בכנות לצפות למשיח כשנושאים כאלה קרדינאליים נדחקים

ומטאטים אותם בטענות נואלות של אין בהשגתוניו לרדת לשורש הדברים.

ולכן נתעלם מהם- להיותינו חסידים שוטים - כך ממש ולא אחרת

בלי משפט תיאולוגי היסטורי שיברר אחת לתמיד

את הגורמים לגלות אלפיים ולשואה בסיומה

השולחן לעולם לא יהא נקי

לסעודת לוויתן של משיח.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתב"ג סגור צילום: Tomer Neuberg/Flash90

תקועים בחו"ל | השגרירות הפנתה אותנו לבקש אוכל מבית חב"ד

קרא עוד