(כא) נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר:
(פרק מט)
מה פשר המעבר בין נקבה לזכר ("אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן")? לכאורה היה מתאים יותר לכתוב: נפתלי איל שלוח הנותן אמרי שפר? אכן ביקורת זו צודקת אם התואר "אַיָּלָה שְׁלֻחָה" וגם "הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר" אמורים ביחס לנפתלי. אולם האלשיך הקדוש (בעקבות רש"י) הבין שהתואר "אַיָּלָה שְׁלֻחָה" אינו מתייחס לנפתלי אלא מתייחס לארצו של נפתלי; וכך כתב רש"י (בתחילת דבריו):
אילה שלוחה - זו בקעת גינוסר שהיא קלה לבשל פירותיה כאילה זו שהיא קלה לרוץ.
ומיהו "הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר"? זהו נפתלי. ביטוי זה מפרש האלשיך הקדוש על פי דרשת חז"ל המתייחסת לשם "נפתלי". על דברי רחל לאחר לידתו של נפתלי "נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי" (ל, ח) אומרים חז"ל (בראשית רבה פרשה עא, ט) שאמרה רחל:
נופת עצמו לא שלי היא? דברי תורה שנאמר בהם (תהלים יט) ונופת צופים, יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי.
רחל מנחמת את עצמה בלידת הבן בכך שהנופת יהיה שלה (נפת לי), דהיינו שדברי תורה שנמשלו לנופת יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי, וממילא לזכותה יחשב - "נופת עצמו לא שלי היא?". בכל אופן למדנו שהיתה הרבה תורה בארצו של נפתלי.
האלשיך הקדוש קושר שני נתונים אלו שלמדנו על נפתלי וארצו: ארץ מבורכת וריבוי לימוד תורה; וכך כתב האלשיך הקדוש:
ויתכן יאמר כי הוא יתברך הכין ארצו תהיה אילה שלוחה מבשלת מהר פירותיה על היותו נפתלי הנזכר הנותן אמרי שפר בעסק התורה, על כן מלאכתם נעשית כמאליה שממהרת להכין ארצו מזונותם.
ארצו של נפתלי היא "אַיָּלָה שְׁלֻחָה" בזכות העובדה שנפתלי הוא "הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר". בשכר לימוד התורה של נפתלי - ארצו "מבשלת מהר פירותיה". בני נפתלי יושבים ועוסקים בתורה, "על כן מלאכתם נעשית כמאליה שממהרת להכין ארצו מזונותם".