בין חרות לעבדות- עבדות מצרים ועבדות מודרנית
פעילות לקראת פסח
מטרת הפעילות:
בדיקת הרלוונטיות של מושג העבדות כיום, על ידי השוואת היבטים שונים של עבדות מצרים למצב החברתי כיום.
מהלך הפעילות:
א. פתיחה: עניינו של חג הפסח הוא היציאה מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה, קריאת ההגדה ושאר מנהגי החג עניינם הוא זכירה של אותו מצב של עבדות שהיינו בו וזכירתו גם במצב של חירות.
להפנות שאלה לקהל היעד: האם נושא זה רלוונטי כיום? האם קיימת היום מציאות של עבדות?
· הערה למדריך: ייתכן ויעלו תשובות בכיוונים שונים. עבדות לכסף, תקשורת, סמים, אנשים ובנוסף העסקה פוגענית סחר בנשים ועוד.
לאחר הדיון הקצר מקרינים את הסרט הערוך (כ-10 דק') "זהב לבן עבודה שחורה". הסרט עוסק בעובדי חברת מפעלי ים המלח אשר רובם מגיעים מעיירת הפיתוח דימונה. המפעל מהווה את מקור התעסוקה העיקרי בעיר. הסרט מתאר את תופעת "עובדי הקבלן" (דוגמת עובדי כוח אדם) כעובדים ללא זכויות בשכר זעום וללא יכולת מחאה. כמו כן מצטיירת תמונה קשה של פערי מעמדות בין עובדים שונים במפעל.
לאחר הקרנת הסרט פותחים בדיון:
האם המציאות העולה מתוך הסרט יכולה להיקרא עבדות? מהם מאפייני העבדות? האם הם קיימים במפעל?
הערה: מטרת הדיון היא להעלות את הסוגיה על פני השטח ולא בהכרח להגיע למסר חד משמעי.
ב. דיון על פי מקורות
בואו ננסה לבדוק יחד לאור המקורות היהודיים בנושא יציאת מצרים ולאור נתונים ומקרים מהמציאות האקטואלית כיום, האם המושג עבדות רלוונטי?..
מציגים בפני הקבוצה את המקור הבא (מופיע בדף המקורות):
1) שמות א'/י"א- י"ד " וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה.." "ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך"
2) שמות ה'/ א'- ו' " ואחר באו משה ואהרון ויאמרו אל פרעה כה אמר ה אלוקי ישראל שלח את עמי..ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרון תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלותיכם ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתתם אותם מסבלותם"
שואלים: באיזה שיטות /דרכים פוגעים המצריים בעבדים העבריים על פי הנלמד מן המקורות?
הערה: כדאי לשים לב לאלמנט הדיכוי המחשבתי והרצוני של העבריים על ידי פרעה.
ג. פעילות בקבוצות
מחלקים את הכיתה לארבעה קבוצות כאשר כל קבוצה מקבלת דף העוסק בהיבט אחר של נושא העבדות וכולל מקורות יהודיים בצד נתונים מהמציאות.
· ניתן לערוך את הפעילות כך שכל קבוצה עוסקת בהיבט שונה. במידה ויש זמן ניתן להעביר את הדפים בין הקבוצות כך שכולם יעסקו בכל ההיבטים.
קבוצה מס' 1: עינוי וביזוי, נספח מס' 1
קבוצה מס' 2: עבודת פרך, נספח מס' 2.
קבוצה מס' 3: תנאי עבודה ומחיה ראויים, נספח מס' 3.
× בתום הדיונים בקבוצות נאספים ומסכמים את ההיבטים השונים של מושג העבדות ובוחנים האם המושג רלוונטי לימנו.
ניתן להציג את ההיבטים השונים כך:
כל קבוצה בוחרת שני נציגים המנהלים ביניהם דיון כאשר כל אחד מייצג צד אחר בשאלה:
"האם ניתן להשוות בין עבדות מצרים למצב החברתי כיום"
לסיכום:
מחלקים לקבוצה את שני המקורות:
משנה מסכת פסחים פרק י' משנה א':
"ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שייסב ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין ואפילו מן התמחוי"
תלמוד ירושלמי מסכת פסחים, פרק י' דף ל"ז:
"אמר ר' לוי - ולפי שדרך עבדים להיות אוכלים מעומד וכאן להיות אוכלים מסובין להודיע שיצאו מעבדות לחירות …אותו כזית שאדם יוצא בו בפסח צריך לאוכלו מיסב…אפילו עבד לפני רבו."
יום אחד בשנה כולם מסובין - כולם בחירות גם האדונים וגם העבדים גם העשירים וגם העניים.
שאלה: מה זה נותן לעני ולחברה?
כדאי לסכם: אפילו פעם אחת בשנה בה האדם חווה חירות בונה אצל האדם תודעת חירות פנימית ומשחררת גם אותו וגם החברה חווה מצב שיוויוני בו כולם בני חורין. חג זה יכול לחדד את השאיפה לפחות פערים.
נספחים