"כה תאמר לבית יעקב"- ממתן תורה לתלמוד תורה
הרהורים על תלמוד תורה לנשים בימינו
"ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרכבות קודש[1]".
פסוקים אלו מתארים את המפגש החד פעמי שבין בורא ואדון עולם לבין עמו אשר נבחר ויועד באותה הזדמנות להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
פסוקים רבים בספר שמות ובספר דברים מתארים את עוצמתו ותוכנו של אותו "יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב" - יום שבו נכרתה ברית בין הקב"ה לבין עמו.
לברית זו ישנם שני פנים:
1. גילוי שכינה של הקב"ה לעמו -מאורע היסטורי חד פעמי כדברי הפסוקים בשמות[2]: "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאוד... משה ידבר והאלוקים יעננו בקול" וכן בדברים[3]: "השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי".
2. מתן תורה שמהותה חוקים משפטים ומצוות: "ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחוקים והמשפטים אשר תלמדם... ושמרתם לעשותם[4]".
שתי בחינות אלו נראות בבירור בדברי הסיכום של משה על מעמד הר סיני בספר דברים[5]: "וַיְדַבֵּר ה'' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל: וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת... ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים."
הברית שבין כנסת ישראל לקב"ה מבוססת על מאורע היסטורי חד פעמי של גילוי שכינה ועל קיום הברית יום יום בחיי היהודי בהקשבה לחוקי האלוקים ובעשיית מצוותיו.
גילוי השכינה ההיסטורי אומנם היה לעיני בשר ודם באותו רגע נתון היסטורי אך כבר בפסוק נאמר "לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים[6]". וכן מקובלנו מפי חז"ל שעם ישראל לדורותיו מקצה הדורות ועד קצהו עמד במעמד הר סיני, וחייו של היהודי הינם ניסיון מתמיד לשחזר בנפשו ובחייו את עוצמתו ומשמעותו של אותו גילוי שכינה. אם ביחס לגילוי שכינה אנו עוסקים בשחזור ובחיפוש הרי שביחס לקיום חוקים, מצוות ומשפטים הדברים ברורים - מסיני ועד היום לאורך כל שרשרת הדורות נלמדים ונחוים החוקים והמשפטים - נלמדים בתורה שבכתב ובמסורת תורה בעל פה ונחוים בקיום מצוות יומיומי כמוקד חיי היהודי.
מתן תורה בו' בסיון - התחיל תהליך ארוך של חיפוש אחר שכינה וקדושה, תלמוד תורה וקיום מצוות וחוקים עד להיותנו ממלכת כהנים וגוי קדוש מאז ועד עתה.
"כה תאמר לבית יעקב" - מצטט רש"י את דברי המכילתא "אלו הנשים" - במעמד הר סיני כמו במעמד "הקהל" שנים אחר כך, עמדו גברים, נשים וטף וזכו כולם ביחד לגילוי שכינה ולקבלת מצוות. גם מקומם של הנשים לא נפקד בברית זו וגם הנשים מאז ועד עתה מחפשות בחייהם את הברית עם הקב"ה בשני פניה: גילוי שכינה וקיום מצוות.
מהו גילוי שכינה שבכח האדם לשחזר ולבנות בחייו? חיפוש מתמיד אחר חיי קדושה, ייעוד החיים לכלל ישראל, הכנעת האישיות לפני בורא עולם ועוד. כל אישיות לפי דרכה ואופיה.
נשות ישראל לאורך כל הדורות מצאו את קיום הברית עם הקב"ה באוהל; בבית פנימה - בהחזקת הבית, בלידת הילדים ובגידולם נפגשו הנשים עם הקב"ה ושכינתו. גם פן קיום המצוות התבטא אך ורק בקיום מצוות שנשים חייבות בהן. בד"כ גם מצוות אלה היו בבית פנימה. המפגש עם הקב"ה, תורתו ומצוותיו התרחש בחיי האישה בתוך התא המשפחתי.
בדורות האחרונים השתנו חיי הנשים לטוב ולרע... יתכן ויציאתן מן הבית למקומות עבודה, השקעתן ברכישת השכלה ותפיסת מקומות השפעה בחברה יוצרת שינוי גם בצורת החיפוש שלהן בתוך הדרכים לעבודת ה' . כך מעצבים תכנים נוספים של גילוי שכינה בחיי האשה.
האשה במציאות המודרנית חייבת להתאים את עוצמת גילוי שכינה וקיום מצוות בחייה למעגלים ולרבדים הנוספים בתוכם ובהם היא חיה ויוצרת בשונה מחיי אימותיה בדורות הקודמים.
פן אחד של גילוי שכינה הינו תלמוד תורה:
על הפסוק "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום[7]" אומר הספרי:
"לפי שהוא אומר ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך איני יודע באיזה צד אוהבים את הקב"ה? ת"ל: "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך" שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו".
ההצעה שמציע הספרי הינה שדרך תלמוד תורה אדם מדבק בקב"ה ואוהב אותו, כורת עמו ברית ועל ידי כך מגלה את שכינתו בעולם. לימוד תורה נתפס ע"י הספרי כחלק ממצוות אהבת ה' "באיזה צד אוהבים את הקב"ה? בתלמוד תורה."
מפגש ישיר בין הנבראים לבין בוראם מתרחש בזמן תלמוד תורה.
בימינו, חלק מנשות ישראל נפגשות עם הקב"ה גם דרך תלמוד תורה., מפגש שאינו בא להחליף את המפגש עם הקב"ה דרך הבית וגידול הילדים אלא להוסיף ולהעשיר, להעמיק את אהבת ה' גם דרך לימוד ושקיעה באותה תורה שנתנה בסיני. כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית, זמנן של נשות ישראל בידן יותר מבעבר. כמו כן, נשים רבות יושבות ולומדות מקצועות רבים (כגון רפואה פסיכולוגיה, משפטים ועוד), זוכות להרחיב גם את תחום המפגש שבינן לבין נותן התורה לא רק דרך האוהל אלא גם בשדה ובשביל, דרך הלימוד הישיר של תורת הקב"ה. על ידי כך זוכות הנשים לפתח ולהעמיק את אהבת ה' שבקרבן, אהבת ה' שאותה ינחילו בביתן ובסביבתן.
אך בכך לא די שהרי שני פנים למעמד הר סיני : גילוי שכינה וקיום מצוות. מי שזוכה להרחיב את גילוי השכינה שלה מסיני ע"י לימוד ושקיעה בתורת ה' חייבת גם לחזק את קיום המצוות היום יומי שלה כחלק מתהליך כריתת הברית עם הקב"ה.
אין גילוי שכינה ללא מצוות חוקים ומשפטים ואין מקום לתלמוד תורה שאינו גורר אחריו יתר הקפדה וקיום הלכתי.
תקותי ואמונתי שתלמוד תורה לנשים יהיה המשך ישיר למתן תורה ולכריתת הברית של הקב"ה עם עם ישראל בו' בסיון ההסטורי.
האתגר הגדול של כל יהודי הינו בתרגום גלוי שכינה ההיסטורי למציאות חייו. אצל חלק מנשות ישראל בדורנו תרגום זה משמעו לימוד תורה כחלק מכריתת ברית עם השכינה, כחלק מקיום מצוות אהבת ה'. לא במקום האוהל והבית, אלא בנוסף ובמקביל מתוך אהבה גדולה למקדש עמו ישראל בבנין שלם, ומתוך מחויבות גדולה לקיום מצוותיו שנתנו באותו גילוי שכינה בו' בסיון.
תפילתי לבורא עולם שאכן יתקיים בנו "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".
** אסתי רוזנברג - בית המדרש הגבוה לנשים ע"ש סטלה ק. אברהם, מגדל עוז, גוש עציון
@ - מה המשמעות של חלוקת היחס לתורה בין גילוי שכינה לקיום מצוות?
- ממה נובעת ההבחנה בין "בית יעקב" ל"בית ישראל"?
- האם השינויים במקומה של האישה בחברה תורמים לעיצוב היחס שלה לעבודת ה'?
''כה תאמר לבית יעקב''- ממתן תורה לתלמוד תורה
"במעמד הר סיני כמו במעמד "הקהל" שנים אחר כך, עמדו גברים, נשים וטף וזכו כולם ביחד לגילוי שכינה ולקבלת מצוות. גם מקומם של הנשים לא נפקד בברית זו וגם הנשים מאז ועד עתה מחפשות בחייהם את הברית עם הקב"ה..."
