את פרשת כי תשא אנו קוראים לרוב בסמוך לפורים. והנה בסוף הפרשה אנו פוגשים במשה רבנו כשהוא יורד מהר סיני עוטה על פניו מסכה. מה מסתתר מאחורי המסכה? ומה הקשר לפורים?
אכן מצאנו למשה רבנו קשרים ענפים עם פורים, לידתו כידוע בז' אדר אם כן תאריך הברית חל כמובן בי"ד באדר. גם המן ראה ביום מותו של משה "תאריך מסוגל"... אבל יש כאן יש כאן עומק נוסף.
אדם הראשון חטא בעץ הדעת והתודעה האלהית שהיתה נחלתו התרסקה (מו"נ א.ב). הדעת היא ההבדלה, וכדברי הירושלמי "אם אין דעה - הבדלה מנין?" (ברכות ה.ב) . כמו בהבדלה אנו מבדילים את האור מן החושך, כך אנו מבדילים בין הטוב ובין הרע. הטוב והרע, היפה והמגונה הם מושגים יחסיים. אנו מגדירים את הטוב כמניעת סבל ואת הרע כהפכו. האמת לעומת זאת היא מוחלטת, במקום שיש אמת אין כל שקר.
ה' אלהים הוא לבדו האמת – האמת המוחלטת שאינה יחסית ולכן אינה נתפסת בדעת שאין ידיעתו כידיעתינו (יסו"ת א). פרי העץ יצר הבדלה בין האדם ובין צלם אלהים שבו. ואכן: "המן מן התורה מניין? - שנאמר המן העץ וכו' " (חולין קלט.ב). המן מייצג את אותה נפילה של האדם מהשגה אבסולוטית של אמת ושקר להשגה של טוב ויפה, וברוך כמרדכי ומכוער רע וארור כהמן.
והנה, בפורים אנו מצווים: "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". כלומר עניינו של פורים הוא יצא מהדעת המבדילה ועלייה אל "הלא ידע".
הרמב"ם מבאר (מו"נ פתיחה) שמשה הגיע לשיא ההשגה האפשרית – עד כדי כך שהיא באה לידי ביטוי בגופו ממש: "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו". משה רבנו זכה לדבר עם ה' פנים אל פנים – כלומר באופן ישיר וללא אמצעי (מו"נ א.לז) ללא התערבות וערבוב של הדמיון והבלבול הנובע מעץ הדעת (שם ב.מה) משה התעלה מעל מדרגת עץ הדעת. לכן "משה לא ידע כי קרן עור פניו".
מדוע אם כן משה לא משתף את העם במאור פניו? מדוע הוא עוטה על פניו מסכה?
בתחילת הפרשה העם עובד לעגל המסכה. העגל הוא המסכה המסתירה ומעוותת את פני ה'. עתה משה מתקן מדרגה זו על ידי המסווה. משה רבינו לא זקוק למסכה. המסווה הוא לטובת הרואים. אלו שהגשימו בעגל. בפניהם המסכה מציבה את העובדה שיש דבר מה נסתר. יש דבר מה שגם הם "לא יודעים". דווקא אי הידיעה הזו היא המפתח האמיתי לידיעת ה'.
"תכלית הידיעה שלא נדע, למרות מה שידיעה זו היא שלילית, [על ידי אי הידיעה] תהיה הנשמה מלאה ומתמלאת תמיד בכל עת ועונה ציורים א-לוהיים חדשים, מעדנים ומרוממים ..." (אורות ישראל ה,ד-ה).
הרב רוני פרינץ, חבר צוות התוכן של הרמב"ם היומי