"הכל אני יכול בחופש הגדול". זהו! לא צריך לקום מוקדם! אפשר לישון ולישון ולישון.
למה עלי לקום לפני אחת עשרה או שתיים עשרה?
מסתבר שאין בעיה. לאן ממהרים? לביה"ס?! להסעה?!
אלא, שיש בעיה אחת: זמן תפילה!
עד מתי מותר להתפלל?
על כך בתשובה הבאה:
שאלה:
לרב שי שלום!
עד מתי מותר להתפלל את תפילת שחרית??
תשובה:
ברכת ה' עלייך!
סוף זמן תפילת שחרית הוא שעה רביעית זמנית. היינו שאם בקיץ כל שעה "רגילה" שווה כ - שעה ורבע, הרי שארבע שעות שוות חמש שעות רגילות. לכן, אם השחר עלה בשעה 06:00 הרי שסוף זמן תפילת שחרית הוא שעה 13:00 בצוהריים.
כמובן שזה לא נוגע לסוף זמן קריאת שמע שהוא חל הרבה לפני כן.
סוף זמן קריאת שמע הוא עד שלש שעות זמניות מעלות השחר.
בברכה,
שי
ומה ביחס להנחת תפילין? האם כאן יש הגבלה מסויימת בזמן? על כך תשובתו של הרצל בפורום "חברים מקשיבים":
שאלה:
שלום רב
בחופש אני די קם מאוחר(אני קם אחרי 10) ואני רוצה להניח תפילין.
מתי אתה ממליץ לי להניח, בשעה שאני קם ולהתפלל שחרית בלי שמע או שאני אחכה לתפילת מנחה ואז להניח ?
2) ממתי עד מתי אפשר להתפלל כיום מנחה ?
אתם עושים עבדוה מעולה
ישר כוח
תשובה:
שלום רב,
1) ההמלצה היא להניח תפילין מיד כשאתה קם – "זריזין מקדימין למצוות", ולא להמתין לתפילת מנחה.
רק אם לא הנחת תפילין בבוקר כלל, תניח במנחה.
2) כיום בשעון קיץ אפשר להתפלל מנחה בין השעות 13:15 עד 19:20 (וזה משתנה כל הזמן), כלומר מחצי שעה אחר חצות היום ועד השקיעה.
ואם כבר עסקנו בענייני תפילה, אי אפשר להתעלם ממהותה של התפילה. בעיקר בחופש הגדול, זה הזמן לתפילה אישית, משלי. השאלה הבאה עוסקת במהות התפילה:
שאלה:
שלום
בזמן האחרון דיברו אתנו על הקטע שהקב"ה שומע אותך מכל דרך אם כן למה כ"כ חשוב להתפלל מסידור? (מה שלדעתי פחות הגיוני)
והאם אני יכולה להתפלל לקב"ה תפילה משל עצמי, לא מהסידור?
תשובה:
הדר,
שלומות!
ה' שומע תפילתו של האדם בכל מקום בו היא נאמרת. ואכן, לו יצוייר שמי מאיתנו לא יוכל להתפלל מסידור מתוך הנחה שהוא לא יודע את התפילה בעל פה. לו יצוייר שאדם זה יעמוד וישפוך שיח לפני ה' מתוך כוונה פנימית עצומה, היתכן שה' לא יקבל את תפילתו.
התפילה באה באופן מסודר משתי סיבות:
האחת - לסייע לנו לפתוח את מעיינות הנפש. התפילה המנוסחת היא הבסיס שממנו יכול כל אחד לפרוח ולפרוץ. מעתה תוכל מחשבתו לשוטט בעולמות עליונים ורעיונותיו ילוו אותו בכל מהלך שיחתו על ה'. אלא - שלא תמיד יש לנו את הכוח לנהל שיח עמוק שכזה. בימים אלה מסייעת לנו התפילה המנוסחת. יש והיא תגרום להתעוררות מחודשת ויש ונצטרך להסתפק בקריאת התפילה המנוסחת.
השניה - התפילה המנוסחת גורמת לכך שתהיה תפילה בעלת משמעות ציבורית. יתכן והמתפלל ישקע בתוך עצמו מתוך כך ישכח לבקש על הכלל, ישכח לבקש על זולתו. ישכח להתחנן על העם והארץ, על התורה ועל המלכות.
דווקא בשל הערבות ההדדית, דווקא בשל היותנו מאמינים שאמונתנו עניינה הוא גם ציבורי, כללי ולא רק פרטי, דווקא בשל כך - עלינו להתפלל בתפילה המנוסחת, זו המביאה את צרכי הרבים, את הערבות לכלל לידי ביטוי.
לכן, אף שה' שומע כל תפילת בני עמו, יש ערך עצום לתפילה המנוסחת. אני מודע לכך שהתפילה "הקבועה" מפריעה לחרות האישית ולחופש המחשבה אולם רבים יתרונותיה על חסרונותיה. תוכלי להוסיף את תפילותייך האישיות ב"שמע קולנו" ואז תזכי לחבר בין כל המגמות כולן.
לא בכדי חז"ל הנחו כל אחד מאתנו שיחדש בתפילתו ולא יהפכה לתפילת קבע. כוונתם היתה שבכל יום יתן האדם ביטוי אישי, רלוונטי לתפילתו. האין זו דוגמא לתפילה אישית?