אם מותר לילך בגלוי ראש לצורך פרנסתו ב' דר"ח אייר תשל"ד. מע"כ (מעלת כבוד) הנכבד מוה"ר הלל ארלנגער שליט"א.
א.השאלה:
הנה בדבר שצריך מע"כ להשיג משרה שצריך להפגש עם בעלי המשרד שאומרים לו שיצטרך שם להוריד כובעו מעל ראשו ולישב בגלוי הראש בלא כיפה שקורין יארמולקע שאם ילבש שם כיפה לא יקבלוהו לעבודה שם, והמשתדל עבורו אומר שיהיה היזק גם לו על זה שהשתדל עבור אדם כזה שלדעתם לא יהיה מסוגל, ואחר שיתקבל אומרים לו שיוכל לישב שם עם כיפה, והוא צריך להמשרה לפרנסתו שם בדענעווער (שם מקום) שלא מצוי להשיג משרה אצל אינשי (אנשים) שלא יקפידו על זה אם מותר.
ב. תשובה:
הליכה בכיפה - הנראה לע"ד דמותר דהא לדינא בגמ' ולרוב השיטות הוי גילוי הראש אף לילך בשוק רק מדת חסידות אבל כזו שכל אדם צריך להתנהג במדת חסידות...
לברך בגילוי ראש - ואף להזכיר שם שמים בגילוי הראש כתב תה"ד בפסקים סימן ר"ג שאינו יודע כל כך איסור מפורש עיי"ש ובהגר"א סימן ח' סעיף ב' האריך ואסיק שאף להזכיר הזכרה (להזכיר שם ה') בראש מגולה אינו מדינא (מן הדין. מעיקר ההלכה.)עיי"ש, שלכן אף שכיון שכבר הנהיגו זה בכל ישראל לא גרע ממנהגי ישראל קדושים ... ולכן לכו"ע (לכל הדעות) הוא רק זהירות מצד המנהג הטוב והקדוש לנו שלא חמיר זה מעשה שהפסד ממון הוא אונס כדלעיל.
והנני ידידו מברכו,
משה פיינשטיין.
אגרות משה
רבי משה פיינשטיין נולד ברוסיה בשנת ה"א תרנ"ה (1895) ושם למד ואף כיהן ברבנות עד הגירתו לארצות הברית בשנת ה"א תרצ"ז (1937). ישיבתו בניו יורק, תפארת ירושלים, היא אחת הישיבות המעולות הודות להנהגתו. ר' משה היה מוכר כפוסק הגדול בארה"ב, ותשובותיו מופצות בעולם היהודי כולו. הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות וגם בעיקרי היהדות. ר' משה היה פעיל בעניני ציבור וחינוך. נפטר בשנת ה"א תשמ"ו (1986).
(*) הבחיני בין הליכה בגילוי ראש לבין הוצאת שם ה' בגילוי ראש. האם יש הבדל ביניהם?
2.שו"ת ציץ אליעזר חלק ד' סימן ח':
ובנוגע לעצם השאלה אם זה שאסור לילך בגילוי הראש הוא מדינא או רק ממידת חסידות אבל עיקרית ויסודית התלוי בה עיצוב דמות האדם הישראלי החביב ביותר שנברא בצלם אלקים ומצוה בשביל כך ביתר תוקף ועוז לשמור עליו כבבת עינו... ודברים ארוכים ועתיקים. ואסיים בזה בברכה ובהוקרה
דוש"ת באה"ר (דורש שלומו וטובתו באהבה רבה)
אליעזר יהודא וולדינברג.
ציץ אליעזר
רבי אליעזר יהודה ולדנברג, יליד שנת ה"א תרע"ז (1917), כיהן כאב בית דין בירושלים. בספריו ציץ אליעזר הוא עונה על הרבה שאלות מודרניות, במיוחד בשטח ההלכה והרפואה. הוא כתב גם ספר הלכות מדינה, העוסק בבעיות הלכה ומדינה.
(*) מה מוסיץ בעל הציץ אליעזר על דברי הרב פיינשטיין? האם דבריו נוגעים להליכה בכיפה או לברכה והוצאת שם ה' בגילוי ראש?
3.שו"ת יחווה דעת חלק ד' סימן א':
ומכל מקום נראה שבכיסוי הראש בזמנינו יש טעם יותר ממדת חסידות, כי ידוע שזה דרכם של החפשים פורקי עול תורה ומצות ללכת בגילוי הראש, ויש היכר מיוחד בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, על ידי הכיפה שעל הראש, שהדתיים נזהרים ללכת תמיד בכיסוי ראש, והפכה הכפה שעל ראשם לסמל לאדם דתי, שמורא שמים עליו. ואם כן מי שהולך בגילוי ראש יש לחוש בו משום מראית העין שיחשדוהו לפורק עול מלכות שמים מעליו. ואף על פי שיש קצת דתיים שבאו מחוץ לארץ ונהגו ללכת בגילוי הראש כמנהגם בחוץ לארץ, אינם אלא מיעוטא דמיעוטא. ולכן יש מקום לחוש בזה על כל פנים משום מראית העין, וכמו שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל. ונאמר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. והגם שאין בידינו להמציא איסורים מדעתינו, מכל מקום טעמא דמסתבר הוא לומר שיש בזה על כל פנים יותר ממדת חסידות, וכל שיש לו כיפה על הראש יצא מחשש מראית העין.
יביע אומר
רבי עובדיה יוסף, הראשון לציון הקודם, נחשב יחיד בדורו בבקיאותו הנפלאה בספרי ההלכה. זכרונו הפנומנלי, המסוגל לסקור את כל הנכתב על נושא נתון - מהתנ"ך, מהתלמוד ומהפוסקים - מעניק לתשובותיו אופי אנציקלופדי, שכן נושא הנדון על ידו זוכה למיצוי כל החומר הרלוונטי הקיים. הראשל"צ נולד בבגדד בשנת ה"א תר"פ (1920), עלה לארץ-ישראל בגיל ארבע, למד בישיבות בעיר העתיקה שבירושלים והוסמך לרבנות על ידי הראשל"צ דאז, הרב עוזיאל. בשנת ה"א תש"ז (1947) הוא שימש ראב"ד (רב, אב-בית-הדין) בקהיר. בשנת ה"א תש"י (1950) עלה ר' עובדיה שוב ארצה והתיישב בה סופית. בספרי תשובותיו, סדרות יביע אומר ויחווה דעת, אנו נתקלים בכל הבעיות ההלכתיות של ימינו ממש. תשובותיו לשאלות הלכה אקטואליות משודרות לציבור הרחב ב"פינת ההלכה" שלו ברדיו.
(*) מה מוסיף הרב עובדיה בדין כיסוי ראש?
פסקי השולחן ערוך:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ב' סעיף ו':
אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה).
שולחן ערוך אורח חיים סימן צא' סעיף ג':
יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבהכ"נ בגלוי הראש.
(*) מה ההבדל בין שני פסקי השולחן. נסי לדקדק בלשונו של השולחן ערוך ועמדי על ההבדלים בין שני הפסקים הללו.
דין אישה בכיסוי ראש.
לאור הנימוקים שלמדת לעיל, האם יש סיבה להבחין בין איש לאישה?
1שו"ת יחווה דעת חלק ה' סימן ו':