הרב אליעזר מלמד מתנגד לחוק הרבנים ומציע פתרון: "הרבנות אינה תלויה במשכורת"

בשבועות האחרונים מקדמות מפלגות ש"ס והציונות הדתית את הצעת חוק "שירותי הדת היהודיים", לפיה רבני שכונות, רבנים אזוריים ורבני ערים ימונו בעיקר על פי קולותיהם של נציגי השר לשירותי דת ומועצת הרבנות הראשית. החוק מעורר שיח רב בקרב הרבנים וגם הרב אליעזר מלמד, מחשובי פוסקי ההלכה בציונות הדתית, מתנגד לחוק ומסביר כי רבנים צריכים להיות מקובלים על קהילתם ולא "לנחות" עליהם מלמעלה.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאנסיון ההשתלטות של ש"ס מחריב את האמון שנשאר בין האזרחים למוסד הרבנות

  01/08/23 16:37

"הצעה זו מנוגדת להדרכת התורה לפיה חברי הקהילה הם שצריכים לבחור את רבם. הרב צריך להיות עצמאי, וכל עוד אין מדובר בסנהדרין הגדולה עם סמכויות מלאות, אין לה סמכות לכפות את דעתה על רבני המקומות", כותב הרב מלמד בטור שמפורסם בעיתון "בשבע" ומפרט את המקורות התורניים עליהם הוא מתבסס.

הרב מלמד: השופטים צריכים להיות מקובלים על בני הקהילה

הרב מלמד מצטט את פתיחת פרשת שופטים: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק", ואת חז"ל במסכת סנהדרין כי "מצווה בשבט לדון את שבטו" ובירושלמי "מצווה לכל שבט שיהא דן את שבטו". לדברי הרב מלמד, אחת המשמעויות היסודיות ביותר של בחירת שופטים מבני השבט והמקום היא שהשופטים צריכים להכיר את מנהגיהם וערכיהם של בני המקום ולהיות מקובלים עליהם. "כאשר יש למנות רבנים לערים ולשכונות, צריך שהרבנים יהיו מבני המקום, או לכל הפחות שבני המקום יהיו אלה שיבחרום".

בניין הרבנות בירושלים | צילום: פלאש 90

לדבריו, בני הקהילה לבדם צריכים לבחור את רבם וראוי שתהיה לכל תושבי המקום היהודיים זכות לבחור את רב העיר והשכונה. "אומנם כיום, שמשכורת הרבנים משולמת מכספי המיסים הכלליים יש אפשרות לשר הדתות תמורת הסכמים פוליטיים שונים לשלוט ברבנים, אולם זה מנוגד להדרכת התורה".

עצמאות הפסיקה נפגעת: אפילו רבי יהודה הנשיא לא כפה את סמכותו

בהצעת החוק קיים סעיף המכפיף את רבני הערים והשכונות למועצת הרבנות הראשית, לצד הסעיף שמגדיל את כוחו של משרד הדתות בהליך הבחירה. הרב מלמד מסביר כי חייבת להיות לרב עצמאות פסיקה ולא ראוי שתהיה לו ביקורת הלכתית. "גם בעת שהייתה סנהדרין, ובראשה עמד רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, לא השתמש רבי בסמכותו לכפות את דעתו על שאר החכמים", הוא כותב.

כנס רבנים. ארכיון | צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

לדבריו, למרות קיומה של הסנהדרין, ואף על פי שחבריה היו סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו, לא הפעיל אותה רבי יהודה הנשיא כדי להכריע הלכה ולכפות אותה על כל החכמים והעם. "כי לפי המצב הלאומי-דתי, כאשר הסנהדרין לא ישבה בלשכת הגזית בסמוך לבית המקדש, לא הייתה לסנהדרין סמכות לכפות את דעתם".

הפתרון של הרב מלמד: אולי הרבנות אינה תלויה במשכורת

אחרי שפרש את דעתו ההלכתית, כותב הרב כי "למרבה הצער, הסיכוי שהמצב יתוקן אינו רב". למרות הפסימיות, הרב מציע פתרון משלו: " אולם מבחינה מהותית ניתן להציע פתרון אמיתי, שכל בית כנסת יבחר לעצמו רב, והוא יהיה אחראי להגדלת התורה והאדרתה בקרב מתפללי בית הכנסת והסביבה".

הרב מודע לחסרון שבהצעתו: חוסר במשכורת מסודרת לתקן שכזה. "ואולם הרבנות אינה תלויה במשכורת. אפשר שהרב יתפרנס מהוראה, ואולי יהיה פנסיונר של מערכת החינוך, ואולי אשתו תהיה בתפקיד בכיר והיא תחזיק את רב הקהילה. ואולי יתפרנס מרפואה כדרך שנהג הרמב"ם. העיקר שיהיה תלמיד חכם ומסור בלב ונפש להגדלת התורה כדי שתשפיע ברכה על כל בני הקהילה", הוא מסיים.