לראשונה אחרי שלוש שנים: תקציב המדינה מגיע לכנסת

הבוקר ידרשו חברי המשכן להצביע בקריאה ראשונה על סעיפי חוק התקציב לשנים 2021-2022, ובכדי למנוע בחירות, כפי שאירע בעבר, עליו להיות מאושר עד לחודש נובמבר. עיקר המחלוקת: חוק ההסדרים, החשש: היעדר רוב לקואליציה

שמחה ברנס שמחה ברנס, חדשות כיפה 02/09/21 07:50 כה באלול התשפא

לראשונה אחרי שלוש שנים: תקציב המדינה מגיע לכנסת
מליאת הכנסת, צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

חוק תקציב המדינה לשנים 2021-2022 יגיע היום (ה') לבית הנבחרים הישראלי, לראשונה מזה שלוש שנים. בשעה 10:00 יתחילו הדיונים לקראת ההצבעה על קריאה ראשונה, ובעין הסערה נמצא חוק ההסדרים, אשר כרוך יחד עם סעיפי התקציב. 

על פי חוק, יש לאשר את התקציב עד ל-14 בנובמבר כדי למנוע בחירות, ובקואליציה מקוום להגיע למרווח ביטחון ולהספיק לאשר אותו עד ל-10 בחודש. 

בחוק ההסדרים קיימים שלושה נושאים שנמצאים במחלוקת עמוקה: גיל הפרישה לנשים, הרפורמה בחקלאות, והקמת רשות הרגולציה. במפלגות כחול לבן, העבודה, ומרצ מתנגדים נחרצות לרפורמות ובראשן לרשות הרגולציה אותה מקדם סגן השר אביר קארה מימינה. יחד עם זאת, הבוקר הצליחו להגיע להסכם באשר לגיל הפרישה לנשים: על פי דיווח של מעריב, אושרה הבטחת הכנסה שמשמעותה תוספת של 700 שקלים לכל אישה זכאית . בנוסף, יינתן סיוע מיוחד לנשים מעל גיל 60 שנפלטו ממעגל העבודה ולא זכאיות לאבטלה, מענק שיהיה שווה לכמה חודשי אבטלה, ודמי הקיום יוגדלו ל-4,000 שקלים.

למרות הפגרה של חברי המשכן, בנוסף, יובאו לדיון ולהצבעה הצעת חוק התוכנית הכלכלית, שמשמעה, אוסף תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית בתקופת התקציב; הצעת חוק התייעלות כלכלית ותיקון להצעת חוק רכבת תחתית.

ההצבעות, אשר צפויות להימשך לתוך הלילה, עומדות בסימן שאלה באשר ליחסי הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה, זאת כיוון ששרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, נמצאת בארצות הברית לאחר לידת בנה אורי. לעומת זאת, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, אשר חזר אתמול מחופשה פרטית בארצות הברית, צפוי להצביע בכנסת מיציע המבודדים. 

מוקדם יותר השבוע, שר האוצר אביגדור ליברמן, הניח את חוק תקציב המדינה במזכירות הכנסת לקראת הצבעה בקריאה ראשונה. במסיבת עיתונאים שערך אז אמר, "התקציב וחוק ההסדרים הם שלם אחד, אי אפשר להצביע בעד הראשון ונגד השני". זאת לאחר התבטאותו  של חבר הכנסת מטעם מרצ מוסי רז, אשר הודיע כי לא יתמוך בחוק ההסדרים במידה ולא יערך שינוי ברפורמה ברגולציה. "לא ייתכן שרפורמה כל כך קיצונית תופיע בחוק ההסדרים ותעבור בן לילה. חייבים לשנות אותה, אחרת לא אוכל להצביע בעד החוק". גם ח"כ אלון טל התנגד לחוק ואמר: "כמומחה למדיניות ציבורית, אני מכיר מקרים רבים בעולם בהם רגולטור-על שכזה, פגע באיזונים ובבלמים הנחוצים בכדי לקיים מדיניות השומרת על הבריאות, הסביבה והאינטרס הציבורי. שינוי דרמטי שכזה צריך להיבחן באופן יסודי ואין מקומו במסלול המהיר של חוק ההסדרים".

על כך אמר ליברמן, "אני בקשר עם כולם. מאמין שיהיה לנו רוב של חברי כנסת שיתמכו גם בתקציב וגם בחוק ההסדרים. עד הרגע האחרון יהיו הצהרות ואולטימטומים, זה חלק אינטגרלי מדיוני התקציב ולכן אני מקבל את זה בהבנה. עד ההצבעה אני מניח שזה ייפתר. אני מופתע לטובה מתפקוד הקואליציה, שהיא מאוד ססגונית - שלא לומר שעטנז. עד היום העברנו כמעט את כל מה שרצינו, ונכון שלא כולם מרוצים מכל ההחלטות שלנו אבל זה לא יכול להיות אחרת בקואליציה כזו".

"זה התקציב הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל", טען ליברמן, "בשנת 2021 התקציב יעמוד על 432 מיליארד שקלים, וב-2022 זה יעלה ל-452 מיליארד. יש תוספות של מיליארדים למשרדים השונים ולתוכניות חברתיות: משרד החינוך קיבל 300 מיליון שקלים לסגירת פערים בין המרכז לפריפריה, וניצולי השואה מקבלים תוספת דומה".

תקציב מוסד נשיא המדינה יעמוד על 59 מיליון שקל ותקציב הכנסת על 825 מיליון שקל, כאשר לטובת השכר של נבחרי הציבור יעמדו 80 מיליון שקל ולתנאיהם עוד 94 מיליון שקלים.

בחודש ספטמבר בשנה שעברה אישרה ממשלת האחדות של נתניהו וגנץ את התקציב ההמשכי, אשר אושר עוד בשנת 2018. התקציב היה אמור לקבל את אישור הכנסת עד לחודש דצמבר של 2020, אולם כזכור הדבר לא צלח והוביל לבחירות.