תקציב המדינה 432.5 מיליארד שקלים: איך יחולק תקציב המדינה?

הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר לתקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. על פי משרד האוצר בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%

עדיאל שביט, חדשות כיפה 02/08/21 09:09 כד באב התשפא

צילום:  Alex Kolomoisky/POOL
צילום: Alex Kolomoisky/POOL

הממשלה אישרה את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. על פי הודעת משרד האוצר, תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב- 2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על  6.8% וב-2022 על 3.9%

בין הרפורמות הנכללות במסגרת התקציב: פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים וייעול המגזר הציבורי, ועידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על –ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה

הצעות ההחלטה שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מכוונות לטיפול בבעיות המבניות של המשק, ומתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על –ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד. 

להלן רשימה חלקית של הנושאים שאושרו הממשלה:

כלכלה

▪️תוכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה - במטרה להביא להפחתת יוקר המחיה ולהגדלת הפריון וכן במטרה להציב את ישראל לצד המדינות המפותחות, מוצע לקדם תוכנית רוחבית להסרת חסמי סחר ביבוא שתתמודד עם החסמים העיקריים בייבוא - רגולציה ייחודית לישראל השונה מהמקובל במדינות מפותחות, משטר אכיפה שאינו תואם לנעשה בעולם המערבי ומחייב אישור ובדיקה מקדימה של רוב המוצרים, וחסמים ליבוא מקביל. וזאת במגוון רחב של תחומים: מוצרי חשמל, מוצרי ילדים, מזון, תמרוקים ועוד. במסגרת הרפורמה יהיה ניתן לייבא מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית ומשווקים באירופה במסלול של הצהרה, ללא צורך בהתאמות לרגולציה הישראלית וללא צורך באישורים מוקדמים. ממסלול ההצהרה יוחרגו מוצרים מסוכנים במיוחד כמו בשר ומזון לתינוקות. הרפורמה תצא לפועל במספר פעימות החל מהשנה הראשונה לתחילת הרפורמה וצפויה לחסוך לציבור כ- 5 מיליארד בשנה.

▪️העלאת גיל הפרישה לנשים - גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בעולם (62 בהשוואה ל-65.8 בממוצע במדינות ה-OECD), וישראל היא אחת המדינות הבודדות בהן נותר פער בין גיל הפרישה לנשים לזה של גברים. גיל הפרישה הנוכחי לנשים אינו תואם את העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ואת התהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסייה בישראל. בפרט, גיל הפרישה הנמוך לנשים משפיע לרעה על שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות ועל מעמדן בשוק העבודה, ומוביל לפגיעה ביכולתן לשמור על רמת חיים הולמת בתקופת הגמלאות. במקביל, ללא העלאת גיל הפרישה לנשים, הזדקנות האוכלוסייה תוביל לגידול דרמטי בתשלומי קצבאות הזקנה והוצאות הבריאות של המדינה, מה שעלול לפגוע ביציבות הביטוח הלאומי. 

לנוכח כל הסיבות הללו, גיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה, ולצדו יקודמו צעדים רבים שמטרתם לצמצם את ההשפעה של העלאת הגיל על נשים מבוגרות הקרובות לגיל הפרישה יחד עם צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים. גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65 (4 חודשים בשנה למשך שלוש שנים ו-3 חודשים בשנה למשך 8 שנים נוספות). 

הצעד ילווה בסל של כלים משלימים לסיוע לנשים מבוגרות – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים שנפלטות משוק התעסוקה בגילאים המבוגרים ל-12 חודשים, הגדלת מענק עבודה לנשים עובדות, תקציב ייעודי להכשרות מקצועיות ולמלגות לשילוב נשים בשוק התעסוקה ועוד. כמו כן, סכום ההכנסה שמקבלי קצבת אזרח ותיק רשאים להשתכר ללא קיזוז קצבת הזקנה יגדל משמעותית (דיסריגארד), כך שגם מקבלי קצבת זקנה ששכרם גבוה מכ-6,000 ש"ח יוכלו לקבל קצבת זקנה מלאה. 
העלאת גיל הפרישה, לצד הצעדים התומכים, היא בין הצעדים המבניים המשמעותיים ביותר שניתן לבצע למשק הישראלי. הרפורמה צפויה להגדיל את שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות ואת הקצבה הפנסיונית שלהן בתקופת הגמלאות, להגביר את יציבות הביטוח הלאומי, למנוע את הצורך בהפחתת הקצבאות של גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות ולצמצם את אי-השוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה.

▪️רפורמה בחקלאות - הרפורמה כוללת את פתיחת ענף החקלאות ליבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים שיביאו לקפיצה הטכנולוגית של הענף. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. הרפורמה צפויה להביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן, כמו גם זמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה.

▪️ייעול מערך הכשרות - תכנית רוחבית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות לשם הפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית על צריכת המזון בישראל. צעד זה עתיד להביא להפחתה ישירה בהיקף ההוצאה של צרכני שירותי ומוצרי הכשרות בישראל על מזון, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. 
צעד זה יביא לביטול של המונופול הקיים כיום וייצר תחרות שתביא הן להוזלת המוצר באופן ישיר והן לשיפור השירות הניתן לבתי העסק הכשרים בישראל. במסגרת התכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל, לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה ולאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ. התכנית עתידה להביא בשורה למיליוני צרכני כשרות במדינת ישראל, מכלל הזרמים, דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים צרכני כשרות ולאפשר לכל אחד ואחת לצרוך מוצר כשר בהתאם להשקפת עולמו ובמחיר נמוך יותר.

▪️תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה - במטרה להביא לשיפור בצמיחה ובפריון באמצעות הפחתת הנטל הרגולטורי העודף על העסקים וקידום רגולציה חכמה לחוקק את חוק  יסודות הרגולציה שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. במסגרת החוק ייקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית ביניהם ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחייה, ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים. במסגרת התכנית, יינתן סיוע בטווח המיידי של הקלות נטל זמניות, לרבות ריסון של רגולציה חדשה במטרה ליצור ודאות לעסקים בעת היציאה מהמשבר ולאפשר להם להתמקד בפיתוח העסקי, ודחייה בהשקעות שהם נדרשים לבצע מתוקף דרישות רגולטוריות. התכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.

תחבורה

▪️התנעת פרוייקט המטרו:

  1. מתן אישור עקרוני לקידום פרויקט המטרו, פרויקט שיאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לצורכי תושבי האזור.
  2. יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלו"ז הנדרש למשק ותכלול, בין היתר: תעדוף לפרויקט והערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים. 
  3. הגדרת חבילת התקציב והמימון הנדרשת למטרו, לרבות החלטות מנהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ומסים הנדרשים למימון הפרויקט.

▪️אגרות תחבורה ציבורית - מטרת ההחלטה היא בפעם הראשונה בישראל להביא למהפכה המיוחלת ולהצטרף למדינות המתקדמות בעולם אשר שמות את התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות.
על רקע המשבר התחבורתי המחריף ובפרט בגוש דן ובמטרה להפחית את עומסי התנועה, החל בשנת 2024 תחל גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש. התכנית תציב בפני אלו הבוחרים לנסוע ברכב פרטי בשעות ובאזורי הגודש מחיר נכון יותר של הנסיעה תוך הפנמת העלויות החיצוניות הכוללים אובדן זמן, זיהום אוויר ותאונות דרכים. בכך השימוש במשאב הכביש צפוי להתייעל ולאפשר לנוסעים רבים יותר להיכנס לאזורי הגודש בשעות השיא ולמאות אלפי אנשים את ההזדמנות להגיע למרכזי התעסוקה במספר דקות. ההכנסות הצפויות מהתשלום אותם ישלמו הנוסעים ברכב הפרטי יממנו תכנית חומש חסרת תקדים של כ-2.7 מיליארד ש"ח. כמו כן תתוקצב תכנית פיתוח רחבת היקף של תשתיות תחבורה ציבורית ובכללן, מסופים, נת"צים, שבילי אופניים, חניוני חנה וסע והרחבת התשתית הרכבתית. תוספת התחבורה הציבורית הצפויה תביא לשיפור באיכות הנסיעה, להאצת מהירות הנסיעה ולהגברת תדירות הקווים. שיפורים אלו צפויים להביא קהלים חדשים לשימוש בתחבורה הציבורית, לתרום לרווחת כלל משתמשי הדרך ולגידול תוצר הנאמד במיליארדי ש"ח בעשור הקרוב.

גופי ניהול ושירות

▪️בנקאות פתוחה - אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט, והפיננסית בכלל, הוא המונופול בו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של הלקוחות. החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם. למעשה מדובר במעין "ZAP בנקאי" שיחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית. זהו צעד ראשון בקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל, שמשלים חתיכה קריטית בפאזל להגברת התחרות, יחד עם צעדים רבים שקידם בשנים האחרונות משרד האוצר יחד עם בנק ישראל, ובהם הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית שהובילו בין היתר להקמת בנק דיגיטלי חדש, רפורמת הניידות בין בנקים ("מעבר בקליק") והקמת מאגר נתוני אשראי.

▪️אימוץ דו"ח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות - בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030 ועל מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.

▪️תכנית לגמישות ניהולית בחינוך- משרדי החינוך והאוצר מקדמים תוכנית להגברת הגמישות ולהעברת סמכויות למנהלי בתי הספר, המכירים מקרוב את התלמיד וצרכיו היחודיים. הסמכויות יותאמו בשלושה מישורים: במישור התקציבי, הפדגוגי וביחס לארגון הלימודים. משרד החינוך יתאים את הסמכויות למנהלים בהתאם למאפייני בית הספר, תוך מדידת תפוקות והתאמת מענים. התוכנית תיושם באופן הדרגתי, כך שתוך ארבע שנים היא תחול בפריסה ארצית. התוכנית מצטרפת למגמה העולמית המרכזית בעולם החינוך בשנים האחרונות, וצפויה להביא את מערכת החינוך בישראל להיות מובילה, מתקדמת ומותאמת לצרכי כל תלמיד ותלמיד.

▪️הסבת משרדים למגורים - ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמסחר שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. לאור עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע וזאת במיוחד בלב אזורי הביקוש, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units). הצעד יגביר באופן משמעותי את הכדאיות הכלכלית במימוש המקרקעין, לרבות יתרת שטחי התעסוקה, ייתן מענה לצורך בשטחי ציבור ויאפשר להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימוש אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי בלב אזורי הביקוש.

▪️רישוי עסקים - כיום ישנם בישראל כ-190,000 עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק. לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי כפי שכבר קבע המחוקק  מוצע להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים. הוועדה תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים – כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.

סביבה

▪️יצוא קנאביס - בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם ובכללן גם בישראל. במקביל, צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי למדינת ישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המו"פ, רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בינלאומי. עם זאת, נראה שלאור חסמים שקיימים בתחום, פוטנציאל זה טרם מומש. מטרת ההחלטה לקידום ייצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לשמירה על ביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.

▪️קידום דיגיטציה ככלי לייעול עבודת הממשלה ושיפור השירותים לציבור - בעשור האחרון ממשלת ישראל שמה לעצמה מטרה לקדם לשפר ולהטמיע את המהפכה הדיגיטלית בעבודת הממשלה והמגזר הציבורי, וכן לעודד ולסייע לאזרחים ולעסקים לעשות שימוש ביתרונות טכנולוגיות המידע וזאת לצורך שיפור השירותים לאזרחים ועסקים וייעול עבודת הממשלה. לפיכך, בכדי לשפר את עבודת הממשלה ולצורך מתן שירותים דיגיטליים איכותיים לאזרחים, מוצע לפעול בכמה צירים מרכזיים בתחום הדיגיטציה וה-IT הממשלתי:

  1. התאמת החקיקה לעידן הדיגיטלי - רישום מען דיגיטלי של אזרחים ותאגידים וזאת לצורך מעבר לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים לתאגידים ולגבי אזרחים רק במידה שהם יודעים לעשות שימוש במען הדיגיטלי ויבחרו בכך. הצעד צפוי ליעל את עבודת הממשלה ולחסוך למשלם המיסים עד 200 מיליון שקל בשנה, ולהפחית בירוקרטיה לאזרחים ועסקים (יתור הצורך להגיע לסניפי הדואר לצורף איסוף דואר רשום).
  2. האצת המעבר הממשלתי לענן הציבורי - האצת  מעבר הממשלה לענן דיגיטלי ציבורי על בסיס מכרז "נימבוס" (בו זכו אמזון וגוגל). האצת המעבר תיעשה באמצעות קביעת אסטרטגיה ממשלתית שתוביל לפיתוח מערכות חדשות והעברת מערכות קיימות לענן הציבורי בסטנדרטים אחרים וזאת תוך קביעת מנגנון המימון לטובת הנושא.

▪️רגולציה בכבאות - רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי (בתי עסק עם רישיון), נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, מבני משרדים, בסיסי צה"ל, תשתיות מדינה ועוד) ובנייני מגורים. כיום קביעת הרגולציה נקבעת על ידי הוראות נציב שמוציאה רשות הכבאות וכן אכיפת הרגולציה והערעור על הרגולציה נעשית על ידי רשות הכבאות. מוצע לקבוע כי הרגולציה בישראל תותאם לרגולציה הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה כי החל משנת 2026 יעוגנו כל הוראות הנציב בתקנות באישור הכנסת. ההערכה היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל.

▪️מעבר לאנרגיה ירוקה - במטרה לעודד מעבר לאנרגיה נקיה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק ומעבר לתחבורה חשמלית ולשם הגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגית היציאה ממשבר הקורונה, מקדם משרד האוצר שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק. בהחלטה נקבע בין השאר כי:
1. הסרת חסמים לאנרגיה מתחדשת:
   - יצירת מנגנון שיאפשר הקמת מתקנים סולאריים בדו שימוש (אגרו וולטאי) עם חקלאות בהיקף נרחב.
   - יצירת מסלול תכנוני שיאפשר הקמת מתקני אגירה בפריסה ארצית ובהליך מקוצר.
2. הכנת תשתית למעבר לתחבורה חשמלי:
   - כל דייר בבניין משותף  יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים.
   - חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי.  
3. התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה:
   - ייעול צריכת האנרגיה בממשלה, הקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה במשרדי הממשלה.
   - מעבר לתחבורה חשמלית במשרדי ממשלה.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר