בכל שנה אנו מקבלים החלטות לשנה החדשה. להיות יותר טובים, יותר רזים, יותר סבלניים. כמה מאיתנו מקבלים על עצמם להשתפר בכיבוד הורים? קרוב לודאי שכולנו חוטאים בזלזול הורים ומורים. מי יותר ומי פחות.
"אולי כילדים לא בדיוק הבנו את מהות חשיבות כיבוד הורים, אבל כבוגרים אנחנו די משתדלים להתחשב בהורים, להיענות לבקשותיהם, לתמוך בהם כשקשה להם״
אומרת חוה סקליר, מנהלת מרכז שפר להדרכת הורים. כמעט כל אחד יעיד על עצמו שאמנם לא תמיד הוא עושה מספיק ולא תמיד הוא עומד בכל מה שנדרש אבל הוא משתדל להיענות לבקשות הוריו.
"כיבוד הורים אינו מעשה אלא רגש. רגש של כבוד. על מנת לכבד עליך לשים עצמך מתחת למכובד. לזכור שמיקומך מתחת להוריך. לא מולם ובוודאי שלא מעליהם. זה נכון לא רק בשלב בו אתה צעיר ומנקודת מבטך כילד ההורים הם הגדולים הכל-יכולים. אלא גם כשהתבגרת ואתה מטפל בהם כהורים מבוגרים.
זה נכון, גם בתחומים בהם אתה יודע יותר, משכיל יותר, מנוסה יותר ומצליח הרבה יותר."
סקליר מסבירה כי על פי גישת שפר להגיע מלמטה משמע שגם אם אתה יודע יותר אתה לא אומר להורה -"אבא אתה לא מבין, אני למדתי ויודע ש..." אלא - "אבא למדתי ש... מה אתה אומר על זה?" (ואתה אכן מתכוון לכך...)
לבוא מלמטה משמעו - לדעת שההורים הם השורשים שלך והאדם שאינו מתבסס על שורשיו אינו יכול לצמוח כראוי.
לא נכון לאדם לראות את עצמו כאילו הוא המרכז, אלא כשרשרת דורות. כשחוליה אחת לא במקום נוצר פלונטר. לכן עלינו להשכיל לשים עצמינו במקום הנכון, מתחת להורים. אפילו כשהם זקנים ואנו נדרשים לטפל בהם. "רק כאשר נשכיל לשים את עצמנו במקום הנכון כילדים נדע גם את מיקומנו הנכון כהורים." אומרת סקליר
"התפקיד שלנו כהורים הוא לחנך, להורות את הדרך. ברור שמורה הדרך הולך בראש ואחריו הולכים חניכיו אליו נשואות עיניהם. אם איננו משמשים כמחנכים העומדים בראש הפירמידה - אנחנו משנים סדרי עולם תקינים ובמובן מסוים, איננו מממשים את תפקידנו כהורים".
על חטא שחטאנו בזלזול הורים ומורים
חוסר היכולת של ילדים להבין את מקומם ביחס להוריהם, יש קשר ישיר לבעיית מעמד ההורים בדורנו. לקראת יום הכיפורים, שוחחנו עם חוה סקליר ממרכז שפר, על קיום מצוות כיבוד הורים ומורים מזווית קצת שונה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו