בשבועיים האחרונים עלה קמפיין של ארגון רבני צהר שנועד לקדם ולעודד בני זוג לחתום על הסכם קדם נישואין שנקרא 'הסכם מאהבה'. הקמפיין המלווה בסרטונים הומוריסטיים מציג את עו"ד יונה רוט- ויילר המרצה בפני תלמידיו, , את ה'סכנות' שבהסכם לפרנסתם העתידית, ובכך, בהפוך על הפוך, מציג בעצם את היתרונות לבני הזוג: חיסכון של זמן, כסף ובעיקר ביטול נושא הגט כקלף מיקוח ועיכוב הנושאים במחלוקת.
עיקרו של ההסכם הוא קביעה של בני הזוג כי כל הליך הגירושין ייעשה באמצעות בורר מוסכם על בני הזוג או כזה שימונה על ידי 'צהר' או לשכת עו"ד. הבורר ילווה את הזוג במהלך התהליך, יכוון וידריך אותם כיצד לפעול ובכל מקרה שבו יתרשם שאחד מבני הזוג מעכב את התהליך או את נתינת הגט יוכל להורות לו לשלם חצי ממשכורתו לצד השני, כמנוף לזירוז התהליך.
ב"מרכז צדק לנשים" פרסמה היום חברת צוות הפעולה של המרכז, עו"ד ניצן כספי שילוני מאמר ביקורת על ההסכם ותקפה כמה נקודות עיקריות. היות ועיקר ההסכם הוא כלכלי ונועד לפגוע במי שמעכב את הגט בצורה כלכלית חמורה, טוענת עו"ד שילוני כי זה לא מספיק: "המשמעות היא שלמעשה הפקרנו את כל הנשים שהבעל שלהן עשיר ולכן לא אכפת לו להמשיך לסרב לגט ולשלם; את הנשים שהבעל שלהן פשוט יצפצף על ההתחייבות ולא ישלם ולא ייתן גט; את הנשים שהבעל שלהן נעלם או ירד למחתרת; וגם את הנשים שבן זוגן נכנס לתרדמת חס וחלילה או אינו יכול לתת גט מסיבות נפשיות או רפואיות".
יו"ר ארגון רבני 'צהר' הרב דוד סתיו לא מכחיש שאין בכוחו של ההסכם למנוע את כל מקרי סרבנות הגט הקיימים אבל אומר כי ב- 95 אחוז מהמקרים ההסכם מועיל: "אני מסכים שאין הסכם שיכול לפתור את הבעיה של מאה אחוז מהאנשים. אין בהסכם הזה כדי לפתור את אלה שבעליהן בתרדמת או כאלו שברחו לחו"ל. ההסכם שלנו הוא לא הסכם להפקעת קידושין או להסכם כפיית גט. זה הסכם ממוני. זה יתרונו וזה חסרונו. המחשבה ש'או הכל או כלום' היא מחשבה ילדותית".
"קח לדוגמא את טענת הבעל העשיר", אומר הרב סתיו, "אני לא מכיר הרבה בעלים עשירים שמוכנים לתת חצי ממשכורתם החודשים לאשה שלא רוצה לחיות איתם. נכון שאין פתרון לכל הפושעים. הסכם לא מיועד לפתור את כל הפושעים אלא לגברים הנורמטיביים שלא רוצים להסתבך אבל מעכבים את הגט".
סעיף 7- לחתום או לא?
בהסכם עצמו ישנו סעיף שנתון להחלטת בני הזוג אם לחתום עליו או לא. הסעיף, קובע כי בני הזוג מקבלים על עצמם את הבורר לא רק כמפעיל ההסכם למתן הגט אלא גם כמי שיקבע נושאים נוספים כגון המשמורת על הילדים או חלוקת הרכוש. בעצם אפשר להגיד, כי עיקר הכעס של אותו עו"ד רוט-ויילר בסרטון הקומי של 'צהר' הוא על אותו סעיף, 7 במספר.
עו"ד שילוני טוענת כי חתימה על סעיף 7 לא טובה לאשה מכמה בחינות: ראשית היא אומרת לזוגות, " אתם מפקיעים את סמכותם של בתי המשפט מכל סכסוך עתידי שהתגלע ביניכם חס וחלילה ומונעים מעצמכם, אולי בטעות, זכות אזרחית יסודית של גישה לערכאות. לא שופט יכריע במחלוקות שביניכם, אלא אדם חיצוני למערכת המשפט שאותו ימנה, לבחירתכם מראש, יו"ר ארגון צהר או יו"ר לשכת עורכי הדין". עוד טוענת שילוני כי מערכת בתי המשפט לענייני משפחה בנויה כך כשהיא מסתמכת על החוק בישראל להיות לטובת הצד החלש כלומר האשה, וברגע שהזוג מפקיע מעצמו את הזכות ללכת לבית משפט מאבדת האשה את ההגנה שנותן לה החוק והיא נתונה אך ורק לשיקול דעתו של הבורר.
"אותו סעיף 7 הוא אופציה שבעיני היא טובה אבל הוא בהחלט לא לב ההסכם", אומר הרב סתיו בתגובה. "עיקר תפקידו של הבורר הוא לא להחליט מי אשם ומי לא אשם. הבורר הוא זה שמפעיל את ההסכם, כדי לוודא שעומדים בתנאי ההסכם. למשל, אם הוא מחליט שהבעל ואשתו צריכים ללכת קודם ליועץ נישואין. ונניח שהבעל לא הולך. תפקיד הבורר הוא להפעיל ולפקח על ביצוע ההסכם. הוא מחליט מתי אחד מבני הזוג מעכב והוא מחויב לשלם לשני, הוא מחליט מתי מדברים על המשמורת.
בסעיף 7 הזוג נותן לבורר את הכוח להחליט בנושא חלוקת הרכוש ובנושא המשמורת במקום לבזבז עשרות אלפי שקלים. אם יש זוג שלא רוצה אין לי בעיה עם זה. ליבת ההסכם היא שהפרידה תיעשה בצורה מכובדת בלי עיכובים. הבורר יכול לחסוך את המריבות, את הריצה לבית הדין או לבית משפט".
"אנחנו לא רוצים שהגט יהיה כלי משחק בין הבעל לאשה", מבהיר הרב סתיו. "אם יש זוג שרוצה לריב לגבי המשמרות בבתי משפט ולפרנס עו"ד, לבריאות. רוצים למרוח עוד שנתיים בבתי משפט בריב על הרכוש? אין בעיה. הלב של ההסכם נועד להוציא את מתן הגט מלעכב את ולשמש כקלף מיקוח. מי שלא רוצה- שלא יחתום על הסעיף הזה".