פרשיות השבוע

הגשם נגמר מהר יחסית, נשאר מספיק זמן לטייל, רוב האירועים המתוכננים התקיימו כסדרם, רוב הסוכות נותרו באותו מקום בו הן היו בערב החג. בקיצור, עושה רושם שעברנו את זה בשלום.

ועדיין, עבד ששפך לו רבו קיתון על פניו, זה לא נעים.

ללא קהל

"מכון המקדש" שיחזר כבר את המנורה, שולחן לחם הפנים, מזבח הקטורת, כלי השרת ובגדי הכהונה. השבוע הוא ניסה לשחזר (כיוון שהרבנות הראשית החליטה לוותר על הרעיון, בניגוד לרבנויות בשמיטות הקודמות) גם את מעמד "הקהל", שהיה אמור להתקיים השנה - מקץ שבע שנים בחג הסוכות. כיאה למכון המקדש, כמעט כל הפרטים שוחזרו במדוייק: קריאה בספר דברים מול כל הקהל, ניסוך המים, תקיעה בחצוצרות ועוד. רק דבר אחד (חוץ מבית מקדש על הר הבית, כמובן) היה חסר כדי להפוך את האירוע למעמד "הקהל" מושלם: ההקהל. הקהלת כל עם ישראל, אנשים נשים וטף. לקבץ את כל עם ישראל מכל שלל האתרים והאירועים של חול המועד, לאירוע אחד מרכזי בכותל, לשמוע ביחד את קריאת התורה. את זה גם מכון המקדש, שהצליח לעמוד במשימה הקשה של ייצור כלי המשכן, לא הצליח לעשות. כנראה שזה באמת השלב שמפריד בינינו לבין בניין המקדש.

אתם הייתם שם ? (צילום: *דפנה!* , אתר ביכורים)

לא הכל דבש

כל מסכמי שנת התשס"ח נדרשו לסוגיית החזרה למקורות במוזיקה הישראלית. מ"מעריב" עד ל"עולם קטן", מגלי צה"ל עד ל... כן, גם המדור הזה. טרנד חדש, מגמה רחבה, תופעה מתפשטת, אין ספק שבשנה הבאה לא יכתבו יותר מילים לשירים וכל הדיסקים יהיו מלאים פיוטים של ריה"ל, אפילו הזוכה בכוכב נולד היה חייב לגנוב שורה מאהרון רזאל ("קם בבוקר ושותה קפה עם שתיים סוכר"). עד שבאו המצעדים השנתיים, והראו שמוקדם מדי להתלהב. הדתי היחיד שנכנס לרשימת 20 הגדולים של גלגל"צ היה אביתר בנאי עם הגירסה שלו ל"חתונה לבנה" (הוא גם אחד היחידים באותה רשימה שהשתתפו במצעד גם לפני עשר שנים, ולא פרצו בשנים האחרונות). שולי רנד הגיע רק למקום ה-26 ברשת ג, ארז לב ארי נכנס ל-20 רק ב"קול הנגב" וכדי למצוא את מאיר בנאי היה צריך לשמוע את המצעד של 96fm.

כנראה שהרבה זמרים באמת מרגישים צורך לשוב אל המקורות, והעורכים המוזיקליים נותנים להם קרדיט ומשמיעים אותם יומם ולילה, אבל הקהל עדיין לא ממש בקטע. הוא ממשיך ללבוש פרצוף של כלום-לא-מזיז-לי, ולהעדיף ריקודים רומנטיים ושירי אהבה אינדיאניים. זה לא אומר שצריך להתייאש, אחרי הכל באמת מתרחשת כאן תופעה מדהימה, אבל כמו כל תהליך, גם היא מצריכה סבלנות. איך אומרים בגלגל"צ? יש עומסי תנועה, סעו לאט ובזהירות.

ובלי קשר לחגים

המדור אינו מוטרד מכך שהתוכנית "הפוגה" של דודו אלהרר יורדת מגלי צה"ל. נכון שזו איננה הפעם הראשונה שגוף תקשורתי מפטר בעל דעות ימניות מובהקות (כי "המדור שלו מתפרסם כבר הרבה שנים", "אנחנו מבצעים שינויים בלוח המשדרים", "הצענו לו משבצת אחרת" וכו), ונכון שעכשיו יהיה יותר קשה לשמוע שירים של משפחת ואך ויצחק פוקס ברדיו, ונכון שחבל שהמגישים שמדברים במהירות של פחות מ-10 מילים לשנייה הולכים ונעלמים, ובכל זאת - עדיין אין צורך להיבהל.

אבל אם גם כשנחזור לשעון קיץ, והשעה 16:00 ביום שישי תחזור להיות שעה סבירה, התוכנית לא תחזור ללוח השידורים - אזי באמת לא יהיה מנוס מלהחרים את גל"צ לאלתר. ויפה שעה אחת קודם (כלומר, ב-15:00).

כאיש אחד, בלב אחד

"שכוייח" השבוע מוענק בזאת לאהרון רזאל, על השיר שהלחין ליידל ורדיגר, "לב אחד". ולמה אנחנו נזכרים רק עכשיו, כמה חודשים אחרי שהשיר (אותו מבצע יידל יחד עם רזאל ומרדכי בן דוד) הפך ללהיט במוזיקה החסידית? כי רק השבוע התברר עד כמה הוא היה נחוץ. בניגוד לחגים אחרים, ובפרט בניגוד לימים הנוראים שהסתיימו זה עתה, לחג הסוכות כמעט ואין שירים. כמה לחנים ל"ושמחת בחגך" (הפסוק אמנם מתייחס לסוכות, אבל זה עדיין נשמע כוללני, אפשר לשיר אותו גם בפסח), "הרחמן הוא יקים" של ר שלמה, וזהו פחות-או-יותר. בלית ברירה אפשר לשיר שירים כלליים שמתאימים לשלושת הרגלים ("אתה בחרתנו", וכאלה), אבל מי שרוצה לשמוע שיר חסידי לסוכות ממש - יאלץ להסתפק ב"פטיש מסמר" (בלי לזלזל, כמובן).

אהרון רזאל, כהרגלו, שוב הלחין מילים שאף אחד לא מכיר, אלא שהפעם זה לא פסוק אקראי מספר בראשית או שו"ת מעלון שבת, אלא מדרש ממסכת סוכה על הלולב, "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים", והנה לכם שיר לסוכות. כל כך פשוט, רק לקחת משפט לסוכות ולהלחין, למה לא חשבו על זה קודם? מותר להלחין רק פסוקים שהולחנו כבר?

(אגב, גם אילו היו לשיר הזה מילים אחרות, עצם העובדה שיידל ורדיגר, מרדכי בן דוד ואהרון רזאל שרים ביחד, יכול להביע את מסר האחדות של החג (הקהל, ארבעת המינים ועוד) יותר מהרבה שירי אחדות אחרים.)

ותהייה אחת לסיום

האם גם השנה תהיה תחרות איפה הכי חשוב להיות בשמחת תורה, או שההקפות השניות בעכו יקחו בהליכה?

בברכת כנראה שהשוק היציב ביותר בעולם כרגע הוא שוק ארבעת המינים (או שהוא הגורם למשבר הכלכלי).