הרפורמות המשפטיות שמקדם שר המשפטים יריב לוין מעוררות סערה מאז השר הכריז עליהן: יזמים מודיעים על ירידתם מהארץ, ההפגנות ממלאות את הרחובות ומצביעי השמאל מביעים דאגה ממצבה של הדמוקרטיה הישראלית שאחרי הרפורמה. בראיון לפודקאסט "הצוללת" של העיתון "גלובס" פורש ד"ר מיכה גודמן את הזווית שלו לרפורמה.
-
עוד באותו נושאעמית סגל: אלו הסיבות שנתניהו לא יקפיא את הרפורמה במערכת המשפט
03/02/23 09:17
"רוב הישראלים רוצים תיקון ומבינים שאהרן ברק הלך רחוק מדי, אבל הם לא רוצים את התיקון של לוין"
לדברי גודמן, ישראל נמצאת לפני משבר חוקתי או רגע חוקתי. "משבר חוקתי עשוי להיות תחילת הסוף של הפרויקט הציוני. אני ממש לא חושב שזה יקרה, אבל צריך לומר שזה יכול לקרות, מצד שני, רגע חוקתי הוא בדיוק הפוך - הוא רגע של ביצור הפרויקט הציוני". הוא מדגיש את מהותה של חוקה, וטוען כי השגתה תוביל לסיום הקמתה של מדינת ישראל וחיזוק הדמוקרטיה שלה. "הכנסת הראשונה הייתה אמורה לחוקק חוקה. וכל עוד אין לנו חוקה אפשר לומר שישראל עוד בתהליכי הקמה. אם יהיה לנו עכשיו רגע חוקתי, אפשר לומר שסיימנו את תהליך הקמת המדינה".
לוין צילום: Yonatan Sindel/Flash90
לדבריו של גודמן "רוב הישראלים רוצים תיקון ומבינים שאהרן ברק הלך רחוק מדי, אבל הם לא רוצים את התיקון של לוין, שהוא רדיקלי ומהיר. רפורמת לוין היא לא ניסיון לשקם את המתח אלא ניסיון להפר את המתח, רק שהפעם המתח מופר לטובת הרפלמנט על חשבון בית המשפט העליון".
"כשהרמטכ"ל יצטרך להכריע בין הממשלה לבג"צ, אנחנו במציאות חדשה ומבהילה"
גודמן מתאר תרחיש שבו הכנסת מעבירה את הרפורמה המשפטית, ובית המשפט העליון פוסל אותה: "יומיים אחרי הפסילה, צה"ל שולח גדוד לפנות מבנה פלשתיני בשטח C. הם עותרים לבג"ץ, ובג"ץ מפעיל ביקורת שיפוטית ומנחה את הצבא לא לעשות את זה".
כשהדילמה תתגלגל לפתחו של הרצי הלוי, הרמטכ"ל החדש, מדובר בבעיה. "נניח שקוראים לך הרצי הלוי. בית המשפט העליון נתן לך הנחיה לא לבצע פעולה מסוימת. הממשלה אומרת 'בית המשפט העליון כבר לא קובע, תעשה את הפעולה הזאת'. למי אתה מקשיב? לבית המשפט העליון או לממשלה? ברגע שהרמטכ"ל בדילמה הזאת, אנחנו במציאות חדשה ומבהילה".
התקווה של גודמן: ישראל מחוקקת חוק יסוד חקיקה
"אחרי רגע של משבר חוקתי יש אזור דמדומים, אזור שאחריו אי אפשר לחזות כלום אבל טוב לא יהיה שם. אנחנו שני רגעים ממשבר חוקתי, וזה מדהים: תמיד כשישראלים ניסו לדמיין איך ייראה הסוף של הפרוייקט הציוני חושבים על איראן, לא חשבנו על תרחיש של משבר חוקתי. אני לא חושב שנהיה שם בסוף, אבל צריך להגיד את האמת - אנחנו אכן שני צעדים משם".
ההזדמנות שטמונה ברגע הזה, מסביר גודמן, היא חקיקת חוק יסוד חקיקה. "לראשונה בחיים הפוליטיים־המדיניים שלנו יש חוק יסוד שמסדיר את היחסים בין הכנסת לבין המשפט העליון, חוק שיקבע באיזה רוב, לא רוב מקרי, בית המשפט העליון יכול לבטל החלטה של הכנסת, וחוק יסוד שמגדיר באיזה רוב הכנסת יכול להתגבר על החלטה של בית המשפט העליון. זה לא יכול להיות 61, זה צריך להיות יותר. וברגע שיש לנו חוק יסוד חקיקה בהסכמה רחבה, אפשר לדבר על זה שנוצרה חוקה בישראל".