הסמיכות בין אוכלוסיה ערבית ויהודית גורמת לשפיכות דמים מתמדת. יש להיות מציאותי, ולהפסיק לחלום שהדברים יסתדרו מאליהם. לכל דבר יש מחיר – גם לשלום ולביטחון. נראה, שעם כל הכאב אין פתרון אחר מלבד עקירת ישובים. האם במקרה כזה מוסרי ולגיטימי לעקור אדם מביתו? אם תהיה החלטת ממשלה בנידון, האם תהיה לו זכות מוסרית להתנגד בטענה שהוא גר שם שנים רבות?
ודאי שיש לממשלת ישראל זכות לפעול בדרך זו ואין לאף אחד זכות להתנגד. סתם כך, אין לפגוע באנשים, אך תמיד חשבון הכל קודם לחשבון הפרט. איננו מזלזלים בקשר שיש לאדם אל ביתו, אך דמם של רבים יקר יותר. במקרה חירום, פינוי נהוג בכל העולם. כל יחיד שגר בארץ מסוימת מקבל על עצמו את חוקי המדינה בין אם הם מוצאים חן בעיניו ובין שאינם מוצאים חן, בין שהם לטובתו ובין שהם לרעתו. כל חוק לא ימצא חן בעיני אנשים מסוימים. בני אדם, דעותיהם שונות ופרצופיהם שונים, לא יתכן שכל החלטות הממשלה ינעמו לכולם. לכן יש צורך בבגרות נפשית לקבל אותן החלטות, וזה תנאי לקיום החברה ולהימצאות היחיד במדינה.
אם הם מסרבים להתפנות, אפשר להכריח אותם?
אם אותו יחיד או אותם יחידים, הם חסרי בגרות נפשית להבין נקודה כל כך פשוטה זאת ומסרבים להתפנות מרצונם, מובן שמותר להכריחם. כמובן, אין זה נעים, אך מדינה שלמה אינה יכולה להיכנע לרצונותיהם של קבוצות שונות על חשבון שפיכות דמם של רבים…
אינך סבור שצריך לנסות קודם פתרונות אחרים?
אמנם עקירת ישובים היא דבר הנעשה בלב כבד, רק אם אין כל פתרון אחר. כך הוא על פי החוק, על פי המוסר ועל פי התורה. יש למצות פתרון של לום, אך אם הדבר אינו ניתן, כפי שרואים אנו עתה במו עינינו, שדם נשפך לרוב, השם ירחם, אין ברירה אחרת, המוסר דורש פינוי ישובים ערבים. עקרונית יש מקום לגויים שיגורו בארץ, רק אם הם מכבדים את חוקי המדינה כנהוג בכל מדינות העולם, אך אם הם עסוקים בלרצוח, מקומם באחת מעשרים ושתיים מדינות ערב הסמוכות…
רק רגע, לא הובנתי נכון. התכוונתי לישובים יהודיים בשעה שיש סכסוך דמים בין שתי האוכלוסיות. האם זה יהיה סימטרי?
בוודאי, זה יהיה סימטרי. גם ישובים יהודיים יש לפנות באותם תנאים, עם כל הכאב הכרוך בכך. כלומר, אם יהיו ישובים יהודיים במדינה ערבית שיידו אבנים, יירו ויטמינו מטעני חבלה על תושבי אותה מדינה, זה יהיה אך מוסרי לעקור אותם מאותה מדינה ולשלוח אותם לארץ ישראל. אמנם לא ידוע על מקרה כזה לכל אורך ההיסטוריה, אך אם יהיה כזה, יהיה מובן אם אותה מדינה תודיע להם: קיבלנו אתכם כאורחים, אך אתם חציתם את כל הקווים האדומים, עתה סעו לארצכם.. אך שאלה זו לא תעמוד על הפרק, כי בוודאי יחוסלו על המקום. אפילו אם יהיה חבר פרלמנט יהודי שיתבטא ויודיע ברבים על חתירתו להקמת מדינה יהודית בתוך אותה מדינה ערבית, סופו יהיה רע ומר, קל וחומר אם יקרא למרד מזוין. לכן יש בהחלט שיוויון וסימטריה, משפט אחד וחוק אחד ליהודי ולערבי, לישוב יהודי במדינה ערבית, ולישוב ערבי במדינה יהודית.
אתה מדבר על שיוויון ביו יהודים לערבים. האם זה בסדר מבחינתך לתת זכות הצבעה לכנסת לכולם, כולל ערביי השטחים? זכות מגורים בכל המדינה לערבים וליהודים? מתן וטו למשטרה הפלשתינית על כניסת יהודים לכותל, כמו שעושה משטרת ישראל למוסלמים בהר הבית?
הרעיון לבנות סימטריה בין יהודים לערבים – כלומר, יהודים במדינות ערב לעומת ערבים במדינה יהודית – הוא אכן רעיון מפרה. מכאן, שמדובר על זכות הצבעה לערבים לכנסת במדינת ישראל – באותם תנאים שיש ליהודי ארצות ערב. זכות מגורים לערבים בכל מקום במדינת ישראל – באותם תנאים של מתן זכות ליהודים במדינה ערבית. כמו כן, כשם שבמדינות ערב יש זכות לערבים להתגורר בכל מקום, תהא זכות ליהודים לגור בכל מקום בארץ ישראל – זה יהיה נפלא. באשר למתן וטו למוסלמים על כניסת יהודים לכותל – בדיוק כפי שיש וטו למשטרה יהודית לכניסת ערבים לקַּעְבֵּה במֶכָּה.