ספירת העומר והספירות בימי קורונה

ספירת העומר היא תקופה של ציפייה, זמן שבו מתכוננים לקראת חג השבועות. השנה ימי ספירות העומר ובייחוד המעבר בין השבוע הראשון לשני שלה, פוגשים את חוסר הוודאות שמחוללת מגפת הקורונה ובשאלת היכולת לשוב לשגרה ולחדש תִפְקודנו כקדם.

חוסר הוודאות ושבירת השגרה ייצרו טלטלה שנוגעת לכולנו, אומנם כל אחד ואחת חווים אותה אחרת ומושפעים ממנה באופן ייחודי, אך עם זאת אנו פוגשים את ההשלכות שלה. התיאור של מפגש עם משהו אחד שנתפס בצורות שונות על ידי בני אדם שונים (ואפילו החוויה והתפיסה שלו משתנים לאורך הזמן), הולם גם את הקב"ה ואת הרעיון שהספירות הקבליות מביעות. 

הספירות משמשות את המקובלים על מנת לתאר היבטים מסוימים וצורות הנהגה של הקב"ה. לכל אחד מימי ספירת העומר, מותאמות שתי ספירות, כפי שמופיע בסידורים רבים מתחת לימי הספירה (למשל חסד שבגבורה). לכל שבוע משבעת הימים יש ספירה ולכל יום באותו השבוע. השנה נוכל לחבר חלק מהספירות ומשמעותן אל מגפת הקורונה ודרכי ההתמודדות איתה.

• מגפה כחסד

כשחושבים על מגפה, צריך לחשוב על חסד. זה אולי מוזר ומנוגד להיגיון הנפוץ, אבל התפיסה הקבלית של "חסד" מבהירה מדוע הוא זה שמאפיין את הכאוס שהמגפה גורמת לו. חסד הוא שפע, שיכול להיות גם הרסני. דוגמה לכך היא המבול, שהיה שפע נוראי של מים. גשמים אולי נתפסים רוב הזמן כברכה, אך הם עלולים לגרום גם להצפות ולשיטפונות קטלניים. חסד טוב כשהוא מגיע במנות מותאמות.

תנועה של חסד היא כזו שפורצת את הגבולות וההרגלים ולא מתייחסת להגבלות ולתכתיבים. החסד פועל לפְנים משורת הדין. אנחנו גומלים חסד עם אנשים למרות שלא "מגיע" להם והם לא עשו "עבודה" כדי להיות זכאים לו. בצורה דומה אפשר לחשוב על אהבה ושנאה, שנאמר עליהן שהן "מקלקלות את השורה" (בראשית רבה נה, ח), כלומר גורמות לאנשים לפעול בצורה לא סבירה, שהיא לפעמים טובה ולפעמים הרסנית. למי שאוהב ורוצה להמשיך לאהוב לא כדאי לנהל פנקסי חשבונות עם אהוביו, ומנגד גם שנאה מתקשה להגיע לאיזון ולרגיעה.

הקורונה השמידה חלקים נרחבים מהשגרה ולכן נכון לזהות אותה כ"חסד". כרגע אי אפשר לשמור על סדר יום של יציאה לבתי ספר ולגנים, לנסוע לעבודה (שלא הוגדרה כחיונית) ולהתפלל במניין. היא הטילה רבים אל מבול של זמן משפחתי (ולפעמים זמן פנוי) בתוך הבית שבו לא תמיד קל להיזהר מהצפה רגשית ומאובדן עשתונות. ניתוץ השגרה הוא חסד במובן הקבלי. 

מאפיין נוסף שרלוונטי לקורונה, מוזכר ביחס למגפה שהתרחשה בפסח מצרים – "מאחר שנִתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע" (רמב"ן על שמות יב, כא). מרגע שהחלה ההשחתה ההמונית, ההבדל בין צדיקים לרשעים - שהוא חלק מהסדר המאורגן של הקיום - מפסיק להיות רלוונטי. אם הכול מתנהל על פי חסד מבולגן, אנשים נפגעים בלי קשר למעמד שלהם בעולם, משום שכדי שיהיה מעמד צריכה להיות אפשרות "לעמוד". וכרגע אין יציבות.

• התמודדות עם המגפה כדין

אחרי החסד של השבוע הראשון של הספירה, מגיע בשבוע השני תורה של ספירת הגבורה, הנקראת גם דין. הדין מתאר את הגבולות, את העצירה והנסיגה ובעיקר את הסדר. לוח זמנים הוא דוגמה לדין. כך גם המניינים, שנאסרו בשל הקורונה, הם ביטוי של מידת הדין החיובית. התפילה במניין אומנם אינה חמורה במיוחד מבחינה הלכתית, אבל היא מכוננת סדר מובְנה וברור ליום. אחת הסיבות לקושי הגדול לוותר על שלוש תפילות במניין, למי שהיה רגיל בהן, הוא עמוד השדרה שהן סיפקו ליום. 

עולם של דין הוא עולם נוקשה אך מסודר. מרבית המצוות וההלכה מתחברות אל המקום הדיני, שעושה סדר בעולם ומבהיר מה צריך לעשות ומתי. נניח בפסח מאוד ברור שאסור לאכול חמץ.

ההתמודדות האישית ושל המערכות הלאומיות והעולמיות עם הקורונה מתאפיינות בהרבה דין, שמטרתו להכיל ולסדר את התוהו ובוהו של החסד. סגירת השמיים, הסתגרות בבתים, הגבלת 100 המטרים שמותר לצאת מפתח ביתנו והטלת הנחיות מרובות על הציבור, הם כולם ביטויים של מידת הדין, המצמצת ומגדירה ועושה סדר.

ברמה האישית והביתית, פסיכולוגים ואנשי מקצוע ממליצים כולם על יצירת שגרה חדשה, על בניית סדר יום, שמירה על יום ולילה ובנייה של חוקים ביתיים שיהיו תקפים בשעת החירום הנוכחית. המטרה של הרעיונות הללו (והמאמר הזה) היא לייצר תנועת נגד לאי הוודאות, להקים איים של יציבות, סדר וביטחון שישמרו עלינו מפני הצפה והתפרקות. במקום השגרה שנשברה, חיזוק הדין – שמסוגל לייצב - עומד בתשתית של רבות מההמלצות המקצועיות הטובות, ויכול לעזור גם לך לחשוב על דרכים משלך להתמודד עם הקושי.

אפשרות נוספת ושונה להתמודדות עם המצב היא להתרגל לחסד, לפתח סיבולת כלפי חוסר וודאות, לשהות בתוך התוהו. במקום לארגן ולעשות, לנסות ולקבל את הטלטלות המתחוללות במציאות ולהישאר בתוכן.

• השאיפה לתפארת

כרגע המצב שלנו קיצוני מאוד, המשק משותק ברובו, מערכות החינוך אינן מתפקדות מחוץ למרחב הווירטואלי ולא ברור מה צופן השבוע הקרוב. מי לא היה רוצה לקבל תחזית ברורה של התקופה הקרובה? השאיפה הציבורית הפשוטה היא להצליח להתמודד מצד אחד עם האיום של המחלה, ומצד שני להצליח לתפקד ולצאת מהבתים.

אם נשוב אל הספירות, בזמן שהחסד והדין מנוגדות זו לזו, הספירה השלישית – תפארת – מבטאת את האיזון החיובי ביניהן. אין ספק שהמציאות מורכבת מצירוף של מרכיבים יציבים יותר ויציבים פחות. השאלה היא האם מצליחים ליצור שילוב מוצלח שלהם. 

המחירים של חיים משוחררים מידי או מסוגרים מידי, גבוהים מאוד. כולנו זקוקים גם לסדר וגם ליציאה ממנו, גם לחגים וגם לשגרה, גם לחסד וגם לדין. לכן רבים מחפשים לחיות חיים מאוזנים גם תחת אימת הקורונה, וברמה הציבורית האתגר הוא למצוא את האיזון שבו כמה שפחות יחלו וכמה שפחות ייפגעו מבחינה כלכלית ונפשית. בתקווה שעד לשבוע השלישי של הספירה נהיה במקום מאוזן יותר.