האם באמת ראש הממשלה צריך להתפטר?

עו"ד רוני לויתן מזכיר כי החוק מנסח אמירה ברורה ביותר באשר לחובתו או אי חובתו של ראש הממשלה להתפטר אם וכאשר מוגש נגדו כתב אישום

חדשות כיפה עו"ד רוני לויתן 24/11/19 18:57 כו בחשון התשפ

האם באמת ראש הממשלה צריך להתפטר?
בית המשפט העליון, צילום: יוסי זמיר/פלאש 90

בעקבות כתב האישום שפורסם נגד בנימין נתניהו פורסמו טענות משונות על המעמד המשפטי הנוכחי של ראש הממשלה. אפילו במשרד המשפטים הוקם צוות "שידון בעניין" כפי שפורסם.

אלא שחוקי היסוד בעניין מאד ברורים למרות שפרשנים שונים כבר החלו ללהג ולנסות לעקם את העובדות. הם מנסים לומר שלאחר הגשת כתב האישום, על נתניהו לפרוש מתפקידו כראש ממשלת ישראל ואף כשר בממשלה ואם לא יעשה כן לטענתם, על בית משפט העליון להדיחו מתפקידו. גם בדברים שנשא אהרון ברק בכנס חיפה לפני מספר ימים, הוא טען כי בסמכות היועץ המשפטי לממשלה להחליט בעניין הזה.

אך האמת היא שמדובר בטעות והטעיה, וככל שבית המשפט העליון אכן יעשה כמצוותם, הרי שמדובר בפגיעה חמורה בחוקי היסוד, ברצונו של העם ומושג הכי פשטני של "שלטון החוק".

הלכת דרעי -פנחסי שניתנה על ידי בג"ץ בשנת 1993 מובאת כאחד המקורות לטעות במצב החוקי. שם קבע בג"ץ כי לא סביר ששר ימשיך לכהן בתפקידו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.

אולם, כיום המצב המשפטי שונה משום שחוק היסוד עודכן לאחר פסק דין זה וקבע כי כהונת שר תיפסק רק לאחר הרשעה בעבירה שיש עימה קלון. כלומר, המחוקק רצה למנוע מצב שבו ניתן יהיה להדיח שר, בהעדר ביקורת שיפוטית. בעניינו של ראש ממשלה המצב ברור גם כן – חוק יסוד הממשלה קובע במפורש כי רק הכרעה חלוטה של בית המשפט בעבירה שיש עמה קלון תוביל להתפטרותו של ראש ממשלה.

מדהים לגלות איך עניין שאמור להיות כה ברור ופשוט, הופך לפתע פתאום לסוגיה משפטית מורכבת שמעסיקה את הצמרת המשפטית בישראל, בעוד שמדובר בסוגיה פשוטה מאין כמותה. 

ההיגיון הפשוט שעומד מאחורי הסדרים אלה שקבע המחוקק הוא פשוט ומובן. כל עוד אדם לא הורשע, הוא מוחזק זכאי, ולא יתכן שהחלטה של פקיד (להגיש כתב אישום) בלי ביקורת שיפוטית תביא לחילופי שלטון נגד בחירתו של העם. חזקת חפות היא זכות אדם בסיסית שעומדת לכל אדם, קל וחומר כשעומדת על המשקל החלטה של העם שבחר במנהיג ורוצה בהנהגתו. צריך לזכור שבעבר הוגשו כתבי אישום נגד שרים ונבחרי ציבור, הם התפטרו, ובסוף יצאו זכאים לחלוטין.

למרות המצב המשפטי שאינו מובן לשני פנים, קשה להבטיח שבג"ץ לא יפסוק אחרת. במציאות בה בית המשפט העליון לא מכבד חוקי יסוד ודן בתוקפם יתכן מאד שהשופטים יתערבו שלא כדין גם במקרה הפשוט הזה.

פעמים רבות בית המשפט הראה שבעבורו החוק הוא בגדר המלצה, ודבר המחוקק למעשה לא מעלה ולא מוריד. ככל שאכן בג"ץ יבחר לפעול בדרך זו ובניגוד גמור לחוק יסוד ולכל היגיון בסיסי, הרי שמדובר בצעד חמור שמשמעו נטילת שלטון מהעם על ידי מערכת המשפט.

 

 עו"ד רוני לויתן חבר התנועה למשילות ודמוקרטיה