לשמאל אין מה להפסיד והימין במגננה התקפית - רק לא מלחמת פחים

האווירה הציבורית בימים האחרונים לוהטת מתמיד כאשר פוליטיקאים מימין ומשמאל נוהגים בחוסר אחריות ושופכים עוד ועוד דלק לקלחת הלוהטת, בלי שיש להם קצה של מחשבה על המשמעות של המילים שהם אומרים

מאיר כהן מאיר כהן, חדשות כיפה 11/01/23 20:31 יח בטבת התשפג

לשמאל אין מה להפסיד והימין במגננה התקפית - רק לא מלחמת פחים
צילום: Tomer Neuberg/Flash90

יש נושאים בחיינו שהעיסוק בהם מרתיע אותנו עד כדי הימנעות מלומר אותם בקול, כמו למשל – גירושין. הנשוי או הנשואה הסבירים שחווים קשיים בחיי הזוגיות לא קופצים להתגרש משום מקום. יותר מזה, עצם המחשבה על גירושין גורמת להם לגירודים בכל הגוף, היא יכולה לטייל בראש שבועות חודשים ושנים, אבל לומר את זה בקול? זה רק כשכלו כל הקיצין, עד אז בשום פנים ואופן, לאמירה יש כוח.

כמו גירושין גם את הרעיון הזה לא כדאי להעלות בקול

כמו כולם לכל זוג יש את החלום האוטופי על זוגיות מושלמת עד קץ הימים, השם הרע שיצא לגירושין והשלכותיו על המשפחה והילדים והרצון לא להיות זה שחורץ את גורל הזוגיות בקטע רע, גורם לרבים להדחיק את המחשבות בנושא לשאוף ולמצוא פתרון יציב או מרגיע שישיב את הזוגיות על כנה, והכי חשוב לא להעז להעלות את הרעיון הזה בקול,  בפורום הזוגי ובכלל - אף פעם.

גם אותם זוגות יודעים, אחרי שהמילה "גירושין" תאמר בקול, כמעט ואין דרך חזרה. ברגע שהמילה "גירושין" הופרחה לאוויר, מתחילה האסקלציה ופירוק החבילה הופך לאופציה הרלוונטית יותר.

השאיפה של כולנו היא לשמור על שלמות הבית

אמנם מערכת היחסים בין הימין לשמאל בישראל היא לא מערכת יחסים זוגית, אבל לפחות עיקרון אחד של חיי הנישואים קיים כאן, השמאל והימין גרים או תקועים יחד בבית משותף. זה נכון, יש שוני מהותי בין הקטבים הפוליטיים בישראל, מחלוקות רבות וקשות על איך הבית הזה צריך להיראות ניטשות כאן מבוקר עד ערב. אבל לכולם ברור שהשאיפה לשמור על שלמות הבית נמצאת בעדיפות עליונה, אף אזרח לא היה רוצה להתעורר למציאות בה יש כאן אנרכיה ברחובות וכולם נגד כולם.

אף אחד לא חושב שבני גנץ מחרחר ריב ומדון אבל למילים יש משמעות

ביום שני השבוע, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר יצא בתוקף נגד קידום הרפורמות המשפטיות אותה הקואליציה רוצה להעביר, במהלך דבריו, אולי בניסיון למנוע את מה שהזהיר מפניו, השתמש רב אלוף במיל בני גנץ בביטוי המסוכן שכולם נמנעים מלהשתמש בו ומקביל למילה "גירושין",  "נתניהו, אם תמשיך בדרך שבא אתה הולך - האחריות למלחמת האחים המחרחרת בחברה הישראלית תהיה עליך", גנץ, אמנם לא קרא למלחמת פחים פר אקסלנס, אבל עצם העלאת הביטוי לסדר היום מצד אדם במעמדו עלול להיות הקטליזטור שיגרום לאסקלציה המסוכנת.  

 

צילום: צילומסך טוויטר

אף אחד לא חושב שבני גנץ מעוניין שתהיה כאן מלחמת פחים, אין אחד שחושב שהרמטכ"ל לשעבר שוקל לפקד על חטיבות החי"ר הדמוקרטי בדרכם לכיבוש בית המחוקקים, גנץ לא יהיה זה שיתרוצץ ברחובות ישרוף פחים, יצית תחנות משטרה ויעמוד עם שלטים מסיתים. אלו יהיו אזרחים שהצביעו למצביא המהולל שההיסטריה שלו קפצה להם לראש, הם שומעים את המנהיג החכם והשקול שלהם, ומגלגלים בראש את האופציה "כנראה שנצטרך להציל את המדינה בכוח".

חברי כנסת מימין מתנהלים באגרסיביות וקוראים למעצרם של ראש ממשלה ורמטכ"ל לשעבר

בני גנץ ודומיו שכחו שהדינמיקה החברתית-פוליטית בישראל לא קופאת על שמריה, כל אמירה פוליטית מוקצנת גוררת מענה מוגזם עוד יותר וככה נדלק השיח. רגע אחרי שהזהיר ממה שהזהיר גנץ, חברי הכנסתאלמוג כהן וצביקה פוגל הצטרפו לחגיגה ושפכו גלונים של דלק ללהבות וקראו למעצרם של ראש ממשלה ורמטכ"ל לשעבר - אתם מבינים מה הולך פה? צמד מילים מיותר התחיל פה דרדור פסיכי והוציא את האיזון השברירי שבקושי יש פה עד לכדי אמירה שבסופו של דבר גורמת לדבריו של גנץ להישמע לעניין, מעצר של פוליטיקאים מה הולך כאן?.

האזרח הפשוט שמותקף בוקר וערב בהיסטריה התקשורתית והאופוזיציונית סביב תכניות הממשלה או האזרח הסביר ששומע על השמאל שהפכו לבוגדים, כבר עלול להאמין שמדובר כאן בתכנית ממשית  - הולכים להפרדת כוחות ולמלחמת פחים. 

אין שאלה שאותם חברי כנסת מימין או משמאל לא באמת מעוניינים לגרור אותנו למלחמת פחים ולהרס החלום הציוני, אבל כאן יש את הגורם השלישי, שאם נקביל אותו לזוגיות, מדובר בסיטואציה השברירית בה שורר כעס וחוסר אמון מוחלט בין הצדדים והעלאת ביטויים שיוציאו אזרחים מהכלים היא אופציה שעוד נצטער עליה.

הימין והשמאל בישראל נמצאים במצב שביר ובחוסר אמון מוחלט - זה מסוכן

 

הימין, חסר ביטחון כהרגלו לא הפנים שהוא בשלטון מלא מלא, ומתעקש לעדכן שניצח בכל הזדמנות 

המצב החברתי - פוליטי, אחרי 12 שנות שלטון נתניהו ואחרי 5 מערכות בחירות בשנתיים במהלכן נוסו ממשלות אחדות וממשלת "ריפוי" בכי רע, אין לאף צד אמון באף שלטון.  הימין, חסר ביטחון כהרגלו לא הפנים שהוא בשלטון מלא מלא, ומתעקש לעדכן שניצח בכל הזדמנות, אחרי שנים רבות שאולי היה בשלטון, סוף סוף הוא יכול להפוך לימין מלא מלא. חוסר

האמון ההדדי גורם לצד הימני להיערך לשמירה התקפית על מה שהשיג, מבחינתו השמאל לא מעוניין בשינוי - שום שינוי. לתפיסתו, השמאל תמיד יטרפד את מדיניות הימין האמתית, ואם לא ילך לו בקלפי הוא ינסה בבג"צ ואם יקחו לו את בג"צ - המעוז האחרון, אז הרחוב הבוער הוא גם אופציה.

לשמאל אין מה להפסיד ולימין יש על מה להילחם

מאידך, השמאל מרגיש חסר רלוונטיות, לא רק שלא צריך אותו כדי להקים ממשלה, אלא מי שנמצא על הגה השלטון חושב ב-180 מעלות הפוך ממנו ומתכוון להתעסק בציפור נפשו, ולא רק שהדיח אותו מהשלטון הקצר שהיה לו אלא שהוא מתפנה באגרסיביות לקחת ממנו את המעוז האחרון שהצליח השמאל לשמר מאז המהפכה השיפוטית, מבחינת השמאל הימין בא להרוס את הדמוקרטיה והם כאן כדי להלחם עליה.

צילום: צילומסך טוויטר

כמו שהבנתם, המצב כרגע הוא די פח, הצד המפסיד בבחירות מתנהג כאילו אין לו יותר מה להפסיד, והצד המנצח מבין שיש לו הרבה להפסיד.  מבחינת שני הצדדים האופציה נגדית אומרת שהלכה המדינה ומלחמה עליה בתוכנו היא אופציה.

לשרוף את המועדון אף פעם לא היה באופציות

מיכל שיריאיר גולן, בני גנץ, אלמוג כהן, צביקה פוגל, שופטים בדימוס וכו', תשומת לב הוא עניין קריטי לשליח ציבור אבל תרגיעו. אין לנו עוד בית, זה מה שיש לנו. היו בחירות,  חלקכם הפסיד וחלקכם ניצח, אבל זה לא נגמר כאן להכיר בתוצאה זה חלק מהמשחק, לשרוף את המועדון אף פעם לא היה באופציות. 

אמנם הציבור בחר בכם לשלוט אבל הוא גם מצפה שתעשו את זה בחכמה ובצורה נעימה, אם המצב הקטטוני יימשך כפי שהוא והפייק ניוז ההיסטרי ימשיך לקבוע כאן את סדר היום בלי שיקום גורם ממתן ושפוי משני הצדדים שיוריד את הלהבות - האחריות על - הנה אמרתי את זה - מלחמת אחים, תהיה על הידיים שלכם.