צום עשרה בטבת הוא עוד סמל למהפך שעבר על ההלכה - מלהיות תורה שבעל פה, כזו המבטאת את דופק החיים הטבעי של כלל עם ישראל, לריטואל קשוח, המצטמצם למסגרת שבין האדם הפרטי למקום.
-
עוד באותו נושאזמני יציאת צום עשרה בטבת תשפ"ג 2023
01/01/23 15:51
הצומות צמחו כתגובה טבעית של העם לחורבן בית ראשון. בבית שני, העם מתייעץ עם הנביא אם להמשיך לצום אותם, שכן כנראה הוא אינו יודע איזה עתיד צופן לו הבית הזה (שכידוע, לא התקרב למעלת הבית הראשון בראשית דרכו).
הרב עידו פכטר צילום: באדיבות נאמני תורה ועבודה
הצום הפך מביטוי למצבו הלאומי של העם לעניין פרטי
עם חורבן בית שני, נהג העם להקל ב"צומות הקטנים", להתחיל אותם מהבוקר ולאסור רק אכילה ושתייה. לא ישבה מועצת חכמים והכריעה בכך. היה זה ביטוי טבעי לשינויי הזמנים ולהתייחסות של העם לחורבן, כפי שמעידה הגמרא "רצו מתענין, רצו לא מתענין" (ראו רמב"ן). אלא שמתישהו קרה שהצום הפך מביטוי למצבו הלאומי של העם לעניין פרטי של בין אדם למקום. סוג של ריטואל. הצום איבד את המהות שלו; והוא להוות ביטוי למצבו הלאומי של העם.
-
עוד באותו נושא"להפסיק לחגוג את החגים מחזק את סמוטריץ', בן גביר והחרדים"
01/01/23 19:08
כך קרה, שכיום, אף על פי שכלל העם הכריע בבירור לא לצום, הצום עדיין נתפס מבחינה דתית כחובה. ואף על פי, שגם רבים בציבור הדתי והמסורתי לא צמים, עדיין נתפס הצום כחובה. ואפילו אלה שניסו לשנות (כמו יואב שורק), הודו שלא הצליחו.
צום היחידים לא הופך את העניין לחובה הלכתית לכולם
כיצד מתייחסים למציאות הזו? גם מציאות זו מעידה בפניי על דופק החיים הטבעי של העם. מה שקרה לנו הוא שפשוט שכחנו את ההגדרות הטבעיות של ההלכה. שיש רצף. הרי בתעניות על גשמים, בתחילה היו רק יחידים מתענים והציבור המשיך כדרכו. אני סבור שגם במציאות של ימינו, הציבור הכריע לא לצום - ולכן אין בכך חיוב. אבל כן יש בצום מעלה, בתזכורת חשובה למה שאירע לנו ביום הזה, ולחיסרון שעדיין קיים בתוכנו. לכן יחידים מתענים.
עשרה בטבת צילום: pixabay
אבל צום היחידים לא הופך את העניין לחובה הלכתית לכולם וגם לא פולחן אישי של בין אדם למקום. אדרבה, הצום עדיין צריך להיות לאומי, וכלל העם צריך להעריך את אלה שבחרו לצום ולהזכיר את העבר הקשה, גם אם היום אנחנו חיים בעידן אחר. זוהי הופעתו הטבעית של הרצף ההלכתי. זוהי השפה שבה עלינו להתחיל להתבונן על כלל ההלכה לדעתי. צום קל לצמים.