רבים הספידו את הרב דרוקמן זצ"ל שנפטר בנר שמיני של חנוכה. רבים מאוד הדברים שנאמרו עליו כמנהיג הציבור, כמייסד, כבונה, כמכוון ובעיקר כאוהב את כולם. אני רוצה להפנות זרקור לרב דרוקמן מזווית אחרת הרב דרוקמן כרב תנועת בני עקיבא.
לא פשוט להיות רב של תנועה שהילדים שלך מתחנכים בה, שהתלמידים שלך שם, שהאהובים שלך שם. כל פסיקה לתנועה היא פסיקה לצורת החינוך של הילד שלך, הרצון האישי לצורת חינוך מסויימת לבן שלך לתלמיד שלך, יכול להתנגש עם הפסיקה המתאימה לתנועה כולה.
הרב האמין שבני עקיבא צריכה להיות תנועה של כל העם
הרב דרוקמן היה ענק בזה! הרב דרוקמן ראה את בני עקיבא כתנועה של עם וכך פסק לתנועה. הרב דרוקמן השתתף בדיונים בוועידות, לבש חולצת תנועה כי הוא האמין שהוא ושכמותו יכולים להיות חניכים בתנועה שצריכה להיות תנועה של כל העם, של הדתיים ושל המסורתיים ואף של החילוניים המגיעים לסניף ושפסיקה לא נכונה יכולה להרחיק חלק מהם.
בוועידות רבות קמו נערים שאך זה נחשפו לעולם הישיבות וביקשו לקבל החלטה להפריד את התנועה. הרב דרוקמן תמיד ידע לנווט את הכל בצורה כזו שהתלהבות החניכים ליותר קדושה תישאר, אך יחד עם זה הצביון הכללי של תנועת בני עקיבא כתנועה מעורבת ומכילה יישאר אף הוא.
כתנועה כלל ישראלית הוא היה הגב והמשענת
הרב דרוקמן התחמק מהתשובה האם מעורב לכתחילה או לא, הוא לא רצה להיכנס לסוגייה הזו באמירה ברורה הוא ידע להתחמק מתשובה כי היא לא חשובה כי אין תשובה מוחלטת. חשובה המציאות ובמציאות צריך שגם חניכים חילוניים וגם מסורתיים יגיעו לתנועה ויתחנכו בה כי כך הם יתקרבו. להיות תנועה של עם זה אומר שהמעורב בצורה הזו הוא לכתחילה.
אין זה אומר חס וחלילה שהוא לא דרש שבתוך הפעילות המעורבת יהיו גבולות ברורים וחדים. הוא גם שמח כשבסניפים מסויימים במקומות בהם לכלל הנוער נכון היה יותר הפרדה, שהסניף יהיה נפרד. הוא לא נלחם ונידה אותם מהתנועה כפי שעשו מזכ"לים קודמים, אולם לתנועה ככלל, כתנועה כלל ישראלית הוא היה הגב והמשענת לצורת הפעילות המעורבת הקיימת. איזו אחריות! איזה אומץ!
כמזכ"ל עזרא פנו אלי מדריכים פעמים רבות ושאלו מה הם יענו כששואלים אותם על נושא הנפרד והמעורב. כשתהיתי מה עונים מדריכים על שאלה כזו בבני עקיבא, ענו לי לבני עקיבא יש את הרב דרוקמן. כשבבני עקיבא שואלים מדריך על נושא המעורב בסניפים הוא עונה: "עם הרב דרוקמן מאשר כנראה זה בסדר". כך חלק ופשוט.
נתן את המענה הרחב ביותר בגבולות ההלכה
איזה משענת הוא היה לכולם. איזו הבנה ואיזו רגישות היה לו לנוער ואיזו ראיית מציאות מעודכנת הייתה לו כשקיבל החלטות לגבי הנהגות שונות הנהוגות בתנועה. בכל רגע ידע לענות מה נכון ומתאים לאותה תקופה ולמצבו של הנוער באותה תקופה. תשובה יכולה להשתנות עם השנים ובלבד שיישמר העיקרון להישאר תנועה של כולם. תמיד מה שנותן את המענה הרחב ביותר כמובן שוב בגבולות ההלכה.
היכולת להגיד לחניכים כן, תיכנסו להדרכה לקבוצה מעורבת, בצוות מעורב, ואדרבה, קחו אחריות והוסיפו קדושה בקבוצה ואל תישארו בבית ותשאירו רק את ה"פחות דתיים בסניף" זו אחריות ענקית ואותה העמיס הרב על כתפיו!
כזה מנהיג יחסר לנו. מי יהיה זה שייקח על כתפיו לפסוק ברגישות כזו באחריות כזו? מי יצליח להיות פוסק כזה שייתן מענה לתנועה ויעמוד מול ביקורות של רבנים גדולים אחרים ולא יירתע?
האם יימצא רב בשיעור קומה של הרב דרוקמן שיידע לשאת על כתפיו תנועה כזו עם מורכבות כזו גדולה של פסיקה? האם יימצא רב בשיעור קומה כזה שישתיק בוועידות את הקולות המנסים למשוך את התנועה לכיוון שיוביל להצטמצמות? חבל על דאבדין ולא משתכחין.
יהודה פרוידיגר, חבר מועצת עיריית ירושלים, מחזיק תיק תנועות הנוער ומזכ"ל עזרא בעבר.