בראשון לספטמבר הכנסנו את התאומים שלנו, בני השנה בדיוק, למעון. שמחה וששון. למרות תקופת הגל השני של הקורונה שמחנו מאוד שסוף סוף השניים יכנסו לשגרה עם בני גילם. כל הורה יודע מה זה בכי של תינוק שמסתגל למעון, אנחנו חווינו את זה עם שניים במכה. בחצי השנה האחרונה, בעקבות הקורונה, לא קיימנו כמעט מפגשים משפחתיים או מפגשים חברתיים. מבחינת התאומים, הכניסה למעון היתה חתיכת בום. עד היום הראשון במעון, העולם שלהם הסתכם פחות או יותר בנו ההורים, ובשני האחים שלהם. והנה באנו וזרקנו אותם לחדר מלא פרצופים חדשים והרבה בכי.
באופן אישי ההסתגלות הפכה קשה יותר השנה, מכיוון שהגבלות הקורונה מנעו מאיתנו להיכנס למעון כבר לאחר שלושה ימי הסתגלות פחות או יותר. וכאילו לא מספיקות ההגבלות, מיום שישי השבוע נאלץ להתמודד עם עוד סגר שיארך שבועיים לפחות. בסוף הסגר נקבל שידור חוזר לימים הראשונים במעון. שוב הבכי ושוב הכאב בלב.
סגר משמעותו פגיעה קשה במיליוני הילדים במדינת ישראל. כבר בסגר הראשון, ילדים, מגיל חודשים ספורים ועד לגיל 18, הפכו להיות בני ערובה של החלטות הממשלה. מסעדנים, אומנים, אנשי תרבות, נהגים, עובדים סוציאליים - כל אלה יכולים למחות, להפגין או לצאת למאבק נגד החלטות הממשלה. אך מה יעשו הילדים שלנו? יצאו להפגין?
מאז הגיחה לחיינו הקורונה, הממשלה מקבלת החלטות בכל שני וחמישי, החלטות שבחלקן הגדול אינן נהירות וברורות מספיק לאזרח מן השורה. ההנחיה הברורה היחידה הגיעה ממש בתחילת המאבק בנגיף העיקש, וטמנה בחובה שלושה סעיפים: מסכה, שמירת מרחק והיגיינה. הקפדה על שלושת אלה היא אחריות שלנו כהורים כלפי הילדים שלנו. ככל שנקפיד יותר על מסכה, שמירת מרחק והיגיינה - כך התחלואה תרד וממילא לא יהיה טעם בסגר נוסף.
בסגר הראשון ילדי הגדולים ידעו היטב: למה לא הולכים לגן? כי קורונה. למה אסור להיכנס לגן השעשועים? כי קורונה. וגם כשהם חזרו לגנים כעבור חודשיים, הם ידעו שנגיף הקורונה עדיין איתנו והזכירו לנו לקחת מסכה ביציאה מהבית.
כעת, בפרוס עלינו שנה חדשה וסגר חדש עלינו להקפיד יותר מבעבר על ההנחיה ההיא שקיבלנו בתחילת המאבק. כשהבן הבכור, שכבר בכיתה א' והבת בגן טרום חובה, ישאלו, והם ישאלו, למה שוב לא הולכים לבית הספר והגן, לא אוכל להסתפק עוד בתירוץ הקסם "כי קורונה". כשהם ישאלו אותי, אענה להם, בלי להתבייש: "אנחנו בסגר כי כך החליטה הממשלה שלנו ובגלל שאנחנו, ההורים והמבוגרים, לא דאגנו לכם מספיק. לא הקפדנו על מסכה, שמירת מרחק והיגיינה".