כל הארץ מאגרים מאגרים. משרד הפנים רוצה מאגר ביומטרי, הרב הראשי רוצה מאגר יוחסין. המטרה: לאסוף עלינו כמה שיותר מידע. כל אחד למטרות שלו.
"צריך לדעת לומר לאדם שהוא כהן או לוי" מסביר הרב דוד לאו. אבל ככל הנראה הרב הראשי לא מתכוון רק לעשות סדר בעובדי המקדש. לפי התכניות, כל זוג שיירשם לנישואין ברבנות ייכנס למאגר מידע מרכזי ופרטים אודותיו יועברו על פי בקשה לרשמי נישואין בכל רחבי הארץ.
הרבנות הוסמכה בחוק לרשום ולהסדיר נישואין של יהודים, אבל האם זה מאפשר לה גם להקים מאגרי מידע על מנת לנטר את כשרותם וכשרות משפחתם של הבאים בברית הנישואין?
מאגר מסוג זה נועד לחזק את אחיזתה של הרבנות ונציגיה בזהותם היהודית של אזרחי המדינה. נחשדת על ידי רשם נישואין כפסול חיתון? יירשם במאגר. כאשר מדובר במאגר ממוחשב, שמידע מתוכו עובר בלחיצת כפתור למאות אנשים, לא תמיד קל לתקן רישום שגוי. סימני שאלה סביב מעמדו של פסול חיתון עלולים להפוך לסימני קריאה, במציאות בה דיינים נוטים להימנע מעימות עם מוסכמות ויתקשו לערער על דברים שנכתבו במאגר, גם אם לכאורה יש פתרונות הלכתיים.
במקום פיקוח ומעקב, כפי שמבקשת הרבנות, ההלכה, לא פעם, נקטה דווקא בגישה הפוכה במטרה להקל ולפתור מצוקות אישיות. פוסקים במהלך הדורות פעלו יומם וליל על מנת להתיר עגונות וממזרים ולמנוע מצבים של פסולי חיתון, כגון כהן וגרושה. הם לא ויתרו על גבולות ההלכה, אך כאשר ניתן היה לנצל עמימות כדי לפסוק לקולא, כך עשו. איסור הפוסקים לעשיית שימוש בבדיקת די.אנ.איי לקביעת ממזרות היא דוגמה מובהקת לכך.
מה יכלל באותו מאגר יוחסין של הרבנות? האם יסמנו את כל מי שחשוד ככהן, כפי שכבר הודיע הרב לאו, אף שידוע לנו שלא כל מי שנקרא "כהן", "כהנא" או "כ"ץ" מגיע משושלת הכהונה והדבר יוצר בעיות מעשיות? האם גם יוסיפו עדויות על ממזרים? מעקב אחר עגונות? פיקוח על מסורבות גט? כמה מידע יישמר על כל אחד ואחת מאיתנו וכיצד המידע הזה ישפיע עלינו כאשר נבקש להתחתן, להתגרש או להיקבר?
ומה יקרה כאשר מאגר היוחסין, ועליו גם מידע אודות ממזרים, ידלוף לציבור הרחב, כפי שדלף בעבר מרשם האוכלוסין. ספק אם מומחי אבטחת המידע ברבנות מוצלחים יותר מאשר אלו במשרד הפנים. לאחר שידלוף המאגר כיצד ניתן יהיה להשתמש בכלים ההלכתיים להתרת ממזרים, כאשר שמם כבר הופץ והוכפש ברבים? האם יהיה מקום לפסיקת הלכה מקלה, שנועדה לאפשר את קיומה של "תורת חיים", כשכל חוות דעת אישית של רשם נישואין על זהותו של אדם שמורה, מתועדת ומופצת ללשכות רישום בכל רחבי הארץ? ומה יקרה כאשר יקום רב ראשי ויבקש לאסוף גם מידע גנטי, כדי לבטל ספקות ולהגיד לאנשים ודאית שהם כהנים או לויים (או ממזרים...), כשירות נוסף לעם היושב בציון?
צריך לשים סוף לרעיון המעוות הזה לפני שהוא קורם עור וגידים. קהילות ישראל בארץ ובתפוצות שרדו אלפי שנים ללא רבנות ראשית חמושה במאגר יוחסין. איסוף מידע לשם הגבהת החומות וביצור הדת אינו רק בסיס להחמרות מיותרות, אלא גם הקלה בכבוד הבריות ופגיעה בצנעת חייהם של אזרחי ישראל.
עו"ד אלעד קפלן מנהל את המחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית בעמותת 'עתים'