הוא: זכותי לאכול גויאבה. אף אחד לא יגיד לי לא לאכול גויאבה. זה הבית שלי ואני אוכל בו מה שאני אוהב. את זו שצריכה להתכופף.
היא: גויאבה היא הדבר הכי מסריח בעולם. כשאני מריחה גויאבה, מיצי הקיבה שלי מטפסים ועולים עד הגרון. למה אני לא יכולה להיכנס לבית שלי בלי לקבל בחילה. זכותי להרגיש נוח בבית שלי. אתה זה שצריך להתכופף.
יועץ הנישואים: שניכם צודקים.
הוא והיא (ביחד): אז מי יתכופף?
היועץ: אף אחד לא יתכופף. נכנסתם למצב של עימות, שטוב לא יֵצא ממנו. אתם צריכים ללכת לייעוץ זוגי כדי לדעת איך לחיות עם סתירות וקשיים. אתם צריכים ללמוד לחיות יחד. חבל להתגרש בגלל גויאבה.
היא: זכותן של נשים לשיר. אף אחד לא יגיד להן לא לשיר. כאן זה לא טהרן. עם כל הכבוד לדתיים אנחנו לא נדיר נשים ולא נפגע בהם. זה הצבא שלנו וזכותנו לשמור על מעמד האישה. הדתיים הם אלו שצריכים להתכופף.
הוא: זכותו של אדם דתי לשמור על אמונותיו ודעותיו. אין לכם זכות לכפות עלינו לשמוע דברים שאיננו רוצים לשמוע. היום זה שירת נשים ומחר זה יהיה פוסטר של דוגמנית. יש לנו כללים ועקרונות. אם אתם רוצים שנמשיך לשרת בצבא אתם חייבים לכבד אותנו. הציבור החילוני הוא זה שצריך להתכופף.
יועץ הנישואים: שניכם צודקים.
הוא והיא (ביחד): אז מי יתכופף?
היועץ: אף אחד לא יתכופף. נכנסתם למצב של עימות, שטוב לא יֵצא ממנו. אתם צריכים ללכת לייעוץ זוגי כדי לדעת איך לחיות עם סתירות וקשיים. אתם צריכים ללמוד לחיות יחד. חבל להתגרש בגלל 'גויאבה'.
נושא שירת נשים הוא נושא הזוקק דיון. חשוב לתת עליו את הדעת ולהתייחס אליו. עם זאת צריך גם לדעת איך להתייחס אליו. כשזה מספיק חשוב ניתן גם למצוא פתרונות.
במהלך הלוויתו של הרב חנן פורת ז"ל הייתה שירת נשים (כמובן, רק לפי הדעות המחמירות). אף אחד מרבני הציונות הדתית שהיה נוכח שם (כולל הרבנים הראשיים) לא יצא במפגיע מההלוויה. הבנו שאנחנו חלק מציבור, ושאיננו רוצים לפגוע חלילה במישהו מתוך הציבור היפה שלנו.
במשך שנים נוכחים הרבנים הראשיים בטכסים של המדינה הכוללים שירת נשים. למרות חוסר התחשבות ברבנים המכובדים, מעולם לא יצאו הרבנים הראשיים מהטקס. הרב עובדיה יוסף לא עשה הפגנות ומחאות, הוא מצא פתרון יצירתי שמנע ממנו לשמוע את השירה ללא צורך לקום מהכיסא. אם רוצים וזה מספיק חשוב ניתן למצוא פתרון. פתרון לגויאבה, ולהבדיל, פתרון לשירת נשים.
מונחת לפתחנו שאלה מרכזית וחשובה - האם אנחנו חלק מהציבור הישראלי או לא. אם אנחנו חלק מהציבור עלינו לדאוג גם לצד השני. אם אנחנו ציבור נפרד, זכותנו לתבוע פתרונות למצוקות שלנו בלי להתחשב בזולת.
יש ציבור שבחר בדרך השניה. הציבור החרדי. הוא מתייחס לצבא כפי שמתייחס יהודי מברוקלין לצבא האמריקאי. אתם רוצים שאגיע, בבקשה - תמלאו את הדרישות שלי. לא רוצים - להתראות.
המשמעות של בחירה בדרך השניה הינה מתן גט לציבור החילוני. המשמעות של בחירה בדרך השניה היא תפיסה שאנו ציבור נפרד הממוקד בעצמו ובזכויות שלו. אנחנו נאכל את הגויאבה ואתם תסתדרו עם זה.
בשירות המילואים האחרון שלי שמעתי ללא הפסק את הביטוי 'שירת נשים'. 'שירת נשים' הפך לצערנו לנושא שמטריד רבים מאוד בציבור החילוני. הם, ובמיוחד הן, רואים בכך פגיעה במעמד האישה. הם באמת חוששים שהדתיים ישתלטו על הצבא ויכסו כל חיילת ברעלה.
יש אנשים במדינה שמאוד נהנים ללבות מלחמות דת. עיתון 'הארץ' מעסיק חלק מהם. אותם אנשים מרוצים מאוד מכך שהחילונים חוששים מהדתיים. אותם אנשים ניצלו את המצוקה שלנו בתחום שירת נשים והפכו את העניין למלחמת דת. הם נכנסו בינינו לבין הציבור הכללי והסיטו אותו נגדנו.
תהיה זאת טעות היסטורית אם נשחק לידי אותם מנוולים. כבר עכשיו הנזק שנגרם הוא אדיר, אין שום סיבה להמשיך ולהעצים אותו. ויפה שעה אחת קודם.