מדריך הבוטים הגדול

בשנת 1996, בעיצומו של דיון בנושא הסכנות הטמונות בגלישה ברשת, ביקש רזי ברקאי בשידור חי מהמפיקה של תכניתו בגלי צה״ל שתשיג ותצרף לדיון את ״האחראי על האינטרנט״. למזלו הגדול של ברקאי, הרשתות החברתיות עוד לא הומצאו באותה תקופה, מה שחסך ממנו הרבה מאוד בדיחות וממים. אבל גם 22 שנים אחרי השידור הזה, הציטוט המגוחך הזה לא נשכח והוא אולי סמל לפער העצום שקיים בין השדרן הוותיק מתחנת הרדיו הצבאית לבין הרשת שלא מפסיקה להתחדש.

נתחיל מהסוף: אין אחראי על האינטרנט. מה שהופך את הרשת לדבר הכי קרוב שיש לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. הקונגרס האמריקאי יכול לזמן את מארק צוקרברג לעוד אלף שימועים שבמהלכם הוא ימשיך להזיע בחליפה המחויטת מול שאלות לא רלוונטיות של פוליטיקאים מזדקנים, אבל בשלב זה לא לקונגרס ואפילו לא לצוקרברג עצמו יכולה להיות שליטה מידית ומוחלטת על היכולת של פרטים, ארגונים או מדינות להשתמש ברשתות החברתיות כפלטפורמה להפצת מסרים באמצעות חשבונות מזוייפים או ״מופעלים״.

זה לא שהם לא מנסים. חברות הענק פייסבוק, גוגל וטוויטר משקיעות משאבים טכניים ויח״צניים בהיקפים אדירים כדי להילחם בתופעות הללו ובביקורת הנלווית אליהן. אימות משתמשים, חסימה, השעיה ועוד דרכים שונות ומשונות הן רק חלק מהמאמצים האלה - אבל נראה שזו עדיין טיפה בים.

אבי קראוס, שותף מנהל בחברת הפרסום פאסי.קראוסצילום: הותר לשימוש

מי הפייק ומי הבוט

אחרי המבוא הזה, נעשה קצת סדר במונחים ובהקשרים:

׳פייקים׳
הביטוי ׳פייק׳ (זיוף) הוא כינוי המזוהה עם חשבון או פרופיל ברשת שאדם או ארגון אמיתי לא עומד מאחוריו באופן ישיר וגלוי. פייקים מופעלים לעיתים על ידי אנשים אמיתיים שמשתמשים בהם כדי לבלות ברשת החברתית בלי להיחשף, כאשר לרוב הפייקים הללו בעיקר צופים אך לא מגיבים או מייצרים תכנים בעצמם. שימוש קצת פחות תמים בפייקים נעשה בידי חברות, גופים וארגונים שרוצים לייצר רעש ו׳באז׳ סביב מוצר, נושא או דעה מסוימת. הם משתמשים באותם פרופילים כדי לייצר עניין ושיח מזויפים סביבם, ולעורר באמצעותם גם חשיפה ומעורבות של אנשים ״אמיתיים״ בתוך הרשת. חלק מהפייקים הללו הם למעשה רשתות של פרופילים המופעלות על ידי קבוצות  שמקבלות הוראות בצורה מרוכזת תמורת תשלום (מה שמוכר בעולם הישן גם כ״טוקבקיסטים בתשלום״). ישנם גם גופים שבהם אדם אחד או קבוצה קטנה ומרוכזת מפעילים בצורה ידנית עשרות ומאות פייקים להם הם בונים ״עולם״ חברתי ותוכני בדוי כדי לגרום להם להיראות אמינים בעיני הציבור ובעיני הפלטפורמות עצמן שמנסות להילחם בתופעה.

׳בוטים׳
בוט הוא למעשה קיצור של רובוט, והוא כינוי מקצועי לכל תוכנה שיודעת לבצע חיקוי של פעולה אנושית. מה שמוכר לנו כ׳וירוסים׳ הוותיקים של שנות השמונים והתשעים הם למעשה בוטים שהריצו ברצף שורות קוד במחשבים שונים באופן שגרם לנזק במחשבים ו׳הדביק׳ מחשבים מקושרים. בעולם הרשתות החברתיות, בוט הוא למעשה ׳פייק׳ משוכלל שמוגדר לביצוע של פעולות מזויפות בצורה אוטומטית על פי הגדרות קבועות מראש. בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וביוטיוב מקובל להשתמש בבוטים כדי להגביר את כמות הלייקים והעוקבים ולייצר תהודה מזויפת בצורה מהירה וקלה יחסית לתפעול מאשר רשתות של פייקים ״ידניים״. בוטים מתקדמים יותר עוקבים אחרי מילות מפתח ודמויות מובילות ומהדהדות את המסרים שלהם בצורה אוטומטית על ידי שיתוף וציטוט שלהם ויצירת תהודה נוספת שנראית למשתמש התמים כאורגנית ומקורית ויוצרת מצג שווא של תמיכה רחבה במועמד או הדעה שמפעילי הבוט רוצים לקדם.

חשבונות פקטיבייםצילום: shutterstock

״קיימבריג׳-אנליטיקה״ וקידום ממומן מתוחכם
הפרשייה שאולי יצרה הכי הרבה תהודה לתופעה הזו ולשימושים הנרחבים שניתן לעשות בהם התעוררה בעקבות מערכת הבחירות של ארה״ב בשנת 2016. בצורה מתוחכמת ובהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, חברת תוכנה בשם ״קיימבריג׳-אנליטיקה״ (ולא, אין שום קשר לאוניברסיטה) יצרה ממשק עם פייסבוק באופן שאיפשר לה לאסוף ולאגור מידע על מיליוני משתמשים ברשת. באמצעות כמויות המידע העצום הזה השתמשה המערכת בתחומי עניין שונים, העדפות והרגלי שימוש כדי להעביר מסרים מותאמים ומדוייקים למשתמשים דרך פלטפורמת הקידום הממומן של פייסבוק וגוגל באופן שנגע ״בול״ בכל משתמש ומשתמש כדי לגרום לו לדעות מסויימות על הילרי קלינטון ודונלנד טראמפ. איפה הקאצ׳? מעבר לבעיתיות שבאיסוף המידע על המשתמשים (שמאז הוגדר מחדש בחוקי הGDPR) המחוקק האמריקאי ראה בעין רעה את העובדה שהפרסום הממומן לא הוצג בצורה שקופה כזה שמגיע ממקור פוליטי ויצר בלבול רב אצל המשתמשים. כמענה לסערה שהתעוררה בעקבות הפרשייה הזאת הדגישה חברת פייסבוק את הצורך בשקיפות בכל הקשור לפרסומים ובעיקר בתחום הפוליטי - וכיום כמעט ולא ניתן לפרסם תוכן פוליטי ממומן ללא אימות של החשבון וגילוי נאות שמשויך למפלגה מסוימת (תוכלו לראות את זה כבר כעת בפיד שלכם).

״מי שלא חושב כמוני - הוא בוט!״
השילוב הזה בין בחירות, אמוציות, דעות, פייק ניוז וטכנולוגיה יוצר לא מעט תופעות משעשעות. בין השאר את העובדה שבין ה״בוטים״ שנחשפו בכותרות הראשיות של ׳ידיעות אחרונות׳ נמצאו גם צייצנים אמיתיים בשר ודם שכל חטאם הוא שהם תומכים בנתניהו באופן עקבי. עמותות וארגונים שונים (בעיקר מהשמאל יש לומר) מגייסים כספים מהציבור כדי ״לצוד״ בוטים ופייקים ברשתות - אבל גם כשהם ״יחשפו״ את הרשתות הללו כמעט ואין באמת דרך חוקית ומשפטית להוכיח את השיוך שלהם למפלגה או למפעיל מסויים. כך שכל המאמץ הזה בעיקר נועד להכפיש מועמדים מסויימים, אבל אין לו באמת שיניים והוא לא באמת פוגע בהשפעה והאפקט של הפעלת הבוטים והפייקים.

הרבה מאוד פייק ניוז יזרום ברשת עד שיימצא ״האחראי על האינטרנט״. אבל עד אז כל אחת מהרשתות תנסה להגביר את השקיפות ואת יכולות הביקורת והאימות של המשתמשים שלה. זה אולי יקרה לאט לאט, אבל בינתיים אנחנו נמשיך לחלוק את הפיד שלנו עם פייקים ובוטים בעלי תמונות פרופיל גנריות משאטרסטוק ודעות מתוכנתות מראש. למען האמת - לפעמים אני מעדיף את הבוטים האלה על פני החפירות של כמה מחבריי וחברותיי לפיד. גלישה מהנה!

הכותב הוא שותף מנהל בחברת הפרסום פאסי.קראוס