השבת ביליתי עם משפחתי בתל אביב. תוך כדי השבת, הבנתי מכמה חברים שהמצב בדרום מתחמם ונורו לא מעט רקטות אל יישובי הדרום. באחד מיישובי הדרום, שבעה קילומטרים בגבול רצועת עזה במושב בו גדלתי, גרים הוריי. עם צאת השבת התקשרתי לאבא שלי כדי לשאול לשלומם. התשובה שלו הפתיעה אותי. היא הייתה שילוב של אדישות ושל כעס. "אין לנו בעיה לשבת ולישון בממ"ד. רק למה לקחו לי את 'חתונה ממבט ראשון'?"
מי שלא מכיר את תכנית הריאלטי המרגשת 'חתונה ממבט ראשון' אז הנה בריף – מדובר בתכנית שידוכים (בטלוויזיה שידוכים זה סבבה. לעומת שידוכים של חרדים שזוכים לביקורות). בתכנית ישנם מומחים שמשדכים בין בני זוג, ובני הזוג נפגשים לראשונה מתחת לחופה. החופה לא כשרה למהדרין, ובעצם לא כשרה כלל. אך הכל שריר ובריר וקיים לטובת הפורמט המנצח שמניב אחוזי רייטינג בלתי רגילים. אני מודה ומתוודה – גם אותי, התכנית מרגשת.
תושבי הדרום רגילים לרוץ למרחבים המוגנים, להציע את המיטה ולהעביר שם עוד לילה כשמעל גגות בתיהם טסים מטוסי קרב ונורים טילים. לפעמים זה מרגיש כאילו צה"ל החליט לכבוש את המושב שלנו לפני שהוא כובש את עזה – דבר שגם הפעם לא קרה וכנראה גם לא יקרה. תושבי הדרום לא רק רגילים, הם גם באמת חזקים מנטלית. אבל עד הטלוויזיה.
לא רק לאבא שלי זה הפריעצילום: צילום מסך
הטלוויזיה היא הניתוק מהמציאות. היא הבריחה למקום שקט. היא החזרה לנורמה. אני יכול להבין את אבא שלי שיושב בממ"ד, שיש לו מסוק מעל הראש, טנקים על הקרקע ובנוסף לכך, יש לו גם את רוני דניאל בשידור מיוחד (שכבר לא כל כך מיוחד) על המרקע. אבא שלי מבין את המצב הנוכחי. לצערו ולצערי, הוא כבר רגיל אליו. את אחד המבצעים הקרקעיים ברצועת עזה, הוא ואמי היו צריכים לעבור כאשר בנוסף לכל הריצות למקלטים, שני הבנים שלהם נלחמים בתוך רצועת עזה. אז, זה הגיע למצב של מבצע מיוחד שכמעט והצליח לאבי. במבצע הוא תכנן כניסה קרקעית לעזה עם הג'יפ שלו. זאת על מנת לחלץ את בניו מהרצועה הבוערת. אבי יצא לדרך, אך המבצע נחל כישלון חרוץ כאשר חיילי צה"ל עצרו אותו באחד המחסומים. בסופו של דבר, חזרנו שנינו בשלום מרצועת עזה.
זה נכון שכאשר ישנם שידורים מיוחדים בעקבות טיל שנורה לעבר עמק חפר והורס בית שלם נשמעות ביקורות כמו: "רק כשזה המרכז זה חשוב" או "דין שדרות לא כדין תל אביב" וכו'. אפשר גם להבין את אזרחי ישראל שלא גרים בעוטף עזה שמרגישים צורך להזדהות ולהתעדכן במה שקורה עם בני משפחותיהם, חבריהם ומכריהם שגרים בדרום הארץ. אין בכלל עוררין על החשיבות של שידור מיוחד. החשיבות של לשים את תושבי הדרום במרכז. אין ספק שחשוב שעם ישראל ישנה פאזה לא רק כאשר נשמעות אזעקות ברחוב שנקין בתל אביב, אלא גם נשמעות אזעקות ברחוב סמילו בנתיבות.
אך, תושבי הדרום רוצים להרגיש שווים ולא מקופחים. תושבי הדרום רוצים להרגיש נורמליים. גם הם רוצים לסיים יום עבודה כמו כל אדם רגיל, לנוח על הכורסא, לאחוז בשלט, להתאהב ולהתנרמל מול מסך הטלוויזיה.