חצי שנה לממשלה השחצנות של נפתלי בנט התנפצה אל קרקע המציאות

חצי שנה עברה מאז נפל דבר בישראל וצמד האחים בנט-לפיד החליפו את נתניהו וכבשו את השלטון. "הצלנו את הדמוקרטיה הישראלית", אמר השבוע יאיר לפיד בפתח ישיבת הסיעה, האמנם? שרי הממשלה הגיעו חלקם רעבים לממשלה ומקדמים רפורמות, אבל ההבטחות הגדולות נדחקו הצידה לא פעם. מה לפנינו, איפה הצליחו חברי הממשלה ואיפה הם נכשלו.

1. ממשלה מנופחת וכספים קואליציוניים

יאיר לפיד הבטיח להוציא את הכספים הקואליציוניים מחוץ לחוק, חילי טרופר ויאיר גולן אמרו שהם לא רצו את כל המינויים הללו ואלי אבידר הבטיח שינוי, אבל בנקודת הפתיחה, הממשלה בחרה לירות לעצמה ברגל. עם הממשלה המנופחת ביותר בתולדות ישראל שממשיכה לתפוח עם עוד ועוד מינויים, וכל מי שהתלונן, ולו במעט זכה לעשרות מיליונים של כספים קואליציוניים שגם הוא לא יודע לאן ילכו. לממשלה יש הזדמנות לתקן מעט עם תקציב 2023, אבל אחרי שטעמו את טעם השלטון, קשה להאמין שיוותרו, "נתנחם" בתירוץ של יאיר לפיד שהכסף הולך למקום הנכון, ושקיבלו אותו האנשים נכונים.

2. העלאת שכר לחיילים וכסף של כאן ועכשיו

בזמן שבכל נושאי המחלוקת הממשלה מתקשה שלא להסכים, שרים חרוצים מקדמים יוזמות קטנות שאזרחים מרגישים כאן ועכשיו. אם מדובר על העלאת שכר החיילים ואם מדובר על פתיחת שוק אגרסיבית בתחומי חקלאות ותווי תקן אירופאים. תראו את שרי ישראל ביתנו ויועז הנדל, בתחומם הם משפרים את החיים של האזרח, עזבו מריבות גדולות, תכנסו למשרדים ותמשיכו לעבוד. 

לאן נעלמה ועדת החקירה? צילום: קובי גדעון, לע"מ

3. חוקי נתניהו והצוללות

בכל השיח על הבטחות, צריך לזכור דבר אחד חשוב, ההבטחה העיקרית קוימה ברגע שקמה הממשלה. תומכי גוש רק לא ביבי שהצביעו למפלגות הקואליציה רצו לראות את נתניהו מחוץ לבלפור, על השאר הם פחות חשבו, גדעון סער מצליח עם ההבטחה הגדולה שלו להדיח את נתניהו עם קידום של חוקי נתניהו. מי שקצת נכשל הוא בני גנץ שדגל הצוללות שלו שקע בים הפוליטי, ויכוחים בינו לבין בנט על ועדת החקירה דוחים את אחד הסמלים של מחאת בלפור, הצוללות. גם חוק הגיוס של גנץ תקוע קרוב לחצי שנה, שר הביטחון ממשיך לחתור לפשרה עם רע"מ, כדי לקבוע את נוהלי הגיוס של צבא ההגנה לישראל.

4. פשיעה ערבית 

צר לי נפתלי בנט ועמר בר-לב, השקת תכנית אינה פתרון לבעיה. הממשלה ממשיכה להיכשל היכן שכשלו גם ממשלות הליכוד, ריבונות בשטחי מדינת ישראל. מבצעים גדולים של המשטרה נגמרים כמעט בלא כלום, ברחוב הערבי הרצח הפך לאירוע יום יומי וסבב נוסף של פרעות נראה באופק, בנט ובר-לב יצטרכו להחליט אם חיי ערבים חשובים להם, כרגע קשה להשתכנע.

5. מתווה הכותל וגיור

היעדרות החרדים מהממשלה אולי נראתה כפתח לשינויי עומק בתחום הדתי אך מלבד רפורמת הכשרות, שלמעשה לא מעניינת את המפלגות החילוניות בממשלה, מתן כהנא, חברי ישראל ביתנו וגלעד קריב מתקשים להסכים על מתווה הגיור והכותל שמעוגנים שניהם בהסכמים הקואליציוניים. החשדנות הולכת ועולה, אצל כהנא משוכנעים שליברמן מעוניין רק בכותרות וליברמן מצדו הוכיח לא פעם שאין לא בעיה ללכת עד הסוף, ימים יגידו אם יהיה שינוי אמיתי. מתווה הכותל מוסיף להיות תקוע אצל הבכירים של בנט ונראה שקריב שמייצג את הרפורמים בכנסת כבר מתחיל להתייאש.

6. איך לנצח מגיפה

מודה שגם אני השתכנעתי, הימים ימי הסגר השלישי, אני קבור בבית וחבר הכנסת נפתלי בנט מסתובב בין בתי חולים ומבטיח שהוא יודע איך מנצחים את הקורונה, גל רודף גל ונפתלי בנט הוא ראש הממשלה וישראל מאבדת 1,600 אזרחים. אין לי פתרונות, אבל זאת עוד דוגמא ניצחת לגאווה שמתנפצת על קרקע המציאות. היום ישראל בפתחו של גל חמישי, האומיקרון סוגר את נתב"ג, (אלא אם את אשת ראש הממשלה), ואני נותן קרדיט להחלטות של בנט, בעיקר כי הוא ניגש לגל הזה עם יותר ענווה.

7. ישיבה באביתר וחשמל לבדואים

ברכות למפלגת רע"מ, המפלגה הערבית מצליחה לקדם במרץ את חוק החשמל לצד הישגים נוספים שבחברה הערבית יכלו לחלום עליהם, למרות חילוקי הדעות והפיצוצים עם השרה איילת שקד השינויים בדרך. יעידו על כך החיוכים של וליד טאהא כשהושגו הפשרות האחרונות עם שקד, וליד ניגש אלי מבסוט ואמר, "אני לא צריך לספק תירוצים". מימין, נתקלים חברי הממשלה בקושי רב לקדם את הישיבה באביתר או את פינוי חאן אל אחמר. שניהם אני מהמר לא יקרו לפני פירוק הממשלה, בימינה מתנחמים שגנץ ומשרד הביטחון מתעכבים עם סקר הקרקעות.

8. דיור ותחבורה

אם עד עכשיו דיברנו על נושאים שנויים במחלוקת, בכל הנוגע לשוק הדיור ולמצב התחבורה ישנה הסכמה רחבה בציבור, המצב על הפנים. אזרחי ישראל עומדים בפקקים שהולכים ומחמירים בדרך אל הדירה השכורה שרבים מהם לעולם לא יוכלו לקנות, במקום להתמקד בבניית רכבות במהירות ופתרונות של כאן ועכשיו ברכבת מנמיכים את המזגן, ולמרות התכניות של משרד השיכון מחירי הדיור מזנקים, הממשלה יכולה להביא בשורה עם צעדים חותכים, כרגע הכל עומד במקום ושרי הממשלה עוקפים מהצד.

9. בלונים

ראש הממשלה נפתלי בנט התגאה בשינוי המדיניות מול עזה ותקיפה על כל בלון תבעירה, מהר מאוד ההרתעה נשחקה שוב ובלונים הגיעו גם ללא תקיפות תגובה, וזה אחרי שהממשלה קיבלה נקודת פתיחה מעולה, רגע אחרי מבצע צבאי. אני יודע, אולי חלק מכם לא מבינים למה אני מדבר על עזה, יש שקט בתקופה האחרונה, אבל גדלתי בגוש קטיף ובמועצה אזורית אשכול, הממשלה נבחנת מול האויבים שלנו, בטח כשלכולם ברור שמבצע צבאי מסכן את הממשלה שנשענת על חברי רע"מ.

בלוני תבערה בעוטף עזה, לילדי העוטף לא חזרה תחושת הביטחון.  צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90

10. תקציב

יש תקציב למדינת ישראל. מזל טוב לנו ולמשרדי הממשלה. ממשלת בנט לפיד הצליחה להעביר תקציב דו שנתי, אמנם מדובר ביעד שהושג אבל חשוב לומר, תקציב הוא בסך הכל הוכחה לכך ש-61 זה יותר מ-59. לקואליציה בלי תקציב אין זכות קיום, ולכן לפי החוק, היא נופלת. אבל נוח לקואליציה להתאחד סביב העברת התקציב, משימה משותפת שממנה כולם יכולים להיות מרוצים, כל אחד והבקשיש אותו הוא מקבל. 

טר"ש - קארה, פינטו וטאהא גררו תינוקת למליאת הכנסת

חברי הקואליציה ניסו בכוח שנאמין להם ששירלי פינטו הובאה לכנסת אחרי הלידה בגלל האופוזיציה הדורסנית, חבל שבתקשורת לא היה מי שיקנה את זה. אמנם ההחלטה של האופוזיציה שלא לקזז את פינטו נמוכה מאוד, אבל חברי הקואליציה הסתדרו בלעדיה ביום שני האחרון, מה השתנה? האגו של אביר קארה ווליד טאהא, שני העצמאים בקואליציה החליטו מסיבות שונות להחרים את ההצבעות ולגרור אישה אחרי לידה למליאה.

אביר קארה מסביר בשיחה עם חדשות כיפה, "שירלי פינטו החליטה כבר אתמול להגיע למליאה, אני הודעתי הבוקר שאני נעדר מההצבעות" | גורמים בקואליציה מכחישים: "ההחלטה של פינטו להגיע למליאה התקבלה בסמוך להצבעות"

— עמיאל ירחי (@amiel_y) December 15, 2021

אמנם אביר קארה אמר לי, "שירלי פינטו החליטה כבר אתמול להגיע למליאה, אני הודעתי רק בבוקר שאני נעדר מההצבעות", אבל גורמים בקואליציה מיהרו להכחיש אותו. ולמה פינטו אתם שואלים, חברת הכנסת פינטו היא דוגמא להמוני אזרחים, קטיעה שלה של חופשת הלידה בגלל סכסוך עבודה וחוק שולי היא מסר בעייתי. אגב פינטו, אחרי איחולי המזל טוב, אם האירוע לא היה מתוכנן מראש איך הגעת עם נאום מוכן?

צל"ש 

חברי ימינה מקבלים ביקורת קשה מאוד בימין. רק היום פורסמה מודעה שמאשימה את איילת שקד בפינויים ואת ניר אורבך בהקמת מדינה פלשתינית, אורבך, כלפון ושקד יכלו להתעלם באלגנטיות מיהודה ושומרון כמו בנט, קארה, סילמן ופינטו אבל בכל זאת הגיעו לכנס של שדולת א"י השבוע, שם זכו לצעקות מכיוונם של חברי ליכוד ששכחו כנראה שהמצב הוא ירושה ישירה של נתניהו. ראש מועצת גוש עציון לא התאפק והזכיר לחברי הליכוד מי היה בשלטון עד לאחרונה. אולי יש פה מחמאה של ציפיות נמוכות, אבל השאלה אם הנוכחות בשדולה גם תביא למעשים ואם חברי ימינה יחתמו על הישגים בהתיישבות ולא על פשרות.