בנט בטקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים: "יש מה לתקן"

טקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים במלאת 48 שנים למלחמה, במעמד נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט והשר לביטחון הפנים עמר בר-לב, בהר הרצל בירושלים

עמיאל ירחי עמיאל ירחי, חדשות כיפה 19/09/21 11:08 יג בתשרי התשפב

בנט בטקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים: "יש מה לתקן"
בנט בטקס הממלכתי, צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

ראש הממשלה נפתלי בנט נאם בטקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים במלאת 48 שנים למלחמה, במעמד נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, שר הביטחון בני גנץ והשר לביטחון הפנים עמר בר-לב, בהר הרצל בירושלים. צפו בטקס המיוחד.


(טקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים).

ראש הממשלה נאם בטקס הממלכתי ואמר: "לפני 48 שנים משהו בכולנו השתנה. מלחמת יום הכיפורים הוכיחה כמה מסוכנות הן שאננות וזחיחות. היא לימדה את כולנו שיעור בצניעות, אך גם לקח מכונן על חשיבותן של מוכנות והיערכות. מלחמת יום הכיפורים שינתה את המדינה שלנו, את החברה הישראלית. היא בוודאי גם שינתה את צה"ל. למדנו כמה חשוב להיות ערוכים לכל תרחיש, גם לזה הנראה כמעט בדיוני.

למדנו שהטלת הספק היא תנאי הכרחי לניהול חיינו, לא רק בסוגיות ביטחוניות אלא גם בניהול משברים אזרחיים. למדנו, שאין לנו אלא לסמוך על עצמנו, שנגן עלינו בכוחות עצמנו. מחיר הדמים שגבתה המלחמה כבד מנשוא. השכול התדפק על דלתות רבות, רבות מדיי, בכל פינה בישראל. "מלחמה כבדת ימים וכבדת דמים", כפי שהטיב לתארה בימיה הראשונים אחד מקברניטיה.

הניצחון קרה כי מי שנטל חלק בלחימה הקשה הזאת הבין שגורל המערכה כולה מוטל על כתפיו ונהג בהתאם. כל אחד לקח על עצמו אחריות גדולה בהרבה מזאת שייעד לו תפקידו המקורי והרשמי. מפקד הטנק חשב ופעל כמו מפקד פלוגה. מפקד הפלוגה גילה אחריות של מפקד חטיבה. מפקד הגדוד, כמו שהיה אז איציק מרדכי בחווה הסינית, הבין שגורל המערכה כולה תלוי בהתנהלותו.

כל אחד מהם לקח על עצמו אחריות, מתוך אותו כוח פנימי ועל בסיס תחושת מחויבות עמוקה למדינה שלנו, לארץ שלנו, לעם שלנו. בזכות אותם המפקדים והלוחמים שלקחו על עצמם אחריות, ולמרות האבידות הרבות והקשות, הצלחנו להפוך את הקערה על פיה. גם היום, 48 שנים אחרי, אין לנו יסודות חשובים יותר מאלו: אחדותנו וערבותנו אחד לשני. למדנו זאת במלחמת יום הכיפורים, ואנחנו נוכחים בכך בכל יום מחדש.
 
גם מה שקרה הבוקר, כשכוחות הביטחון השלימו את לכידת ששת המחבלים שנמלטו מכלא גלבוע, זו דוגמא טובה, קטנה אמנם, לתופעה שעליה דיברתי עכשיו: הבריחה עצמה היא תקלה חמורה – מודיעינית, מבצעית ומערכתית. אבל מרגע שיש תקלה, קודם כל מתגייסים, ביחד. בשלב הראשון – מול האויב, על מנת להשיב את ההרתעה, ואחר כך לתקן פנימה את מה שצריך, ויש מה לתקן.

בשבוע שעבר, לציון 48 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר  לפרסום את אחד מהפרוטוקולים הטעונים רגשית בעקבות מלחמת יום הכיפורים - מפגש השבויים שכינס אלוף פיקוד הדרום, אלוף שמואל גונן "גורודיש" ב-27 בנובמבר 1973. המפגש התקיים בבית ההבראה "מבטחים" בזכרון יעקב. 

חייל ששירת במוצב המזח ונפל בשבי המצרי הטיח באלוף גורודיש: "היה ברור שהמשך לחימה זו התאבדות, למה לא קיבלנו פקודה?". "איך המלך נעשה עירום ביום אחד, המודיעין הטוב ביותר בעולם. מתי יינתנו תשובות על שאלות אלו? היכן היה המודיעין הטוב שלנו?", הצטרף להאשמות חייל מילואים נוסף, כשאהוד, חייל נח"ל אמר: "שלושה שבועות לפני המלחמה ראינו פעילות לא שגרתית. ראינו חיילי קומנדו, באו, מדדו, צפו, רשמו. אמרתי לקמ"ן הפיקודי שתהיה מלחמה אבל לא האמינו לנו".

גורודיש לא הדף את טענותיהם ואמר: "אני חושב שזה יותר גרוע. הדיווחים לא נעצרו. צה"ל האמין שזה תרגיל". 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן